-
צרו איתנו קשר דרך האימייל: darktalkforum@gmail.com
עקבו אחרינו בטוויטר וברשתות חברותיות כדי להתעדכן בשינויים, אם האתר לא זמין, תקלות ועוד: טוויטר -
יצא עדכון חדש לחוקי האתר: לחצו כאן
דיון אשכול שבו תוכלו להתפייס
- פותח האשכול The.Chinabon.King
- תאריך התחלה
לא חושב. לא הייתי אומר "לא יכולה" אפילו אם לא ראו מקרה כזה זה לא אומר שלא יכול לקרות. אפשר לדבר על סטטיסטיקות, על מחקרים, אבל היו גם דברים ומקרים מאוד מופרכים ברפואה. אפילו המוח איבר מאוד דינמי וכל הזמן משנה את המבניות שלו. תיאורטית אפשר לשנות כמעט הכל ויש גם מחקרים על זה.
היו כאן כאלה שביקשו ממני ספר פסיכולוגיה פופולרי, אז יש את "המוח הגמיש" שגם מסביר ומפנה למקורות.
גם להגדיר מה זה "נעלם" זה לא ברור.
בכל מקרה במקרה שלי אני מאוד בספק שזה היה באמת ADHD. אבל בפועל אובחנתי עם זה. זה גם גרם לי לחשוב בעבר שאולי ההפרעה לא באמת קיימת. יכול להיות גם אבחון יתר שמאוד נפוץ היום. לפעמים הקריטריונים בהרבה מחלות נראים מאוד נמוכים שכל אחד יכול להתפס שם
כאילו שאלתי על זה שאלה בסטיפס. זה היה תחביב שלי לעשות הליכות בוקר. בייחוד בסופ"ש נהגתי ללכת כמה שעות עד שנפצעתי ברגליים
המליצו לי על מדרסים
המליצו לי על מדרסים
בסופו של דבר כן, אבל ההשפעה של שנות הילדות והחינוך מההורים עצומה.
לוקח שנים לתקן נזק כזה משהתקבע.
אין לך מושג מה הולך אצל הדתיים. אולי אצל החרדים וגם שזה הרבה הולכים לזונות או מזיינים בסתר. גם דתיות לא תמימות היום. אולי חרדיות
זה גם קשור לדרך חינוך בבית בעיקר, לא יודעת מה הולך אצלהם אבל זה מתחת לפני השטח
דתיות זה תלוי מי יש ויש, גם בבית ספר שלי היו מקפידות פחות או יותר
יש הבדל בין אבחון יתר לדיבורים על ״המוח הגמיש״ וזה ש-ADHD אבחנה לא אמיתית למאו.
אצלי נגיד זה דומה מאוד למודל. סימנים כבר מילדות, אייקיו גבוה שמפצה עד לתרחיש שבו הצורך ב-executive function גובר.
חוסר יכולת ליישם מערכות ארגוניות ולבצע מטלות למרות גילוי עניין והבנה עמוקה בהם.
textbook case של twice execptional עם הפרעת קשב.
זה לא אומר שאנשים לא יכולים ללמוד לחיות בשלום עם אבחנה כזאת.
בסוף גם הכל זה אבחנות אנושיות כמיטב הידיעה הרפואית האנושית העכשווית. אבל הן מבדילות באחוזי דיוק גבוהים את המאובחנים מהאוכלוסייה, מסבירות את הכאב שלהם ומספקות אפיקי טיפול.
אני עשיתי פעמיים מוקסו ובפעמיים האלה זה היה הזוי כיאלו הכל בלי הכדור אדום עם הכדור וואו אליפות
חחח משתוללים לנו הנוירונים במוח טושי
לא טענתי שהם זהים או תוקפים אותה בעיה. היו כאן טענות שונות. את הטענה הראשונה תקפתי משני כיוונים ואז דיברתי על עצמי ואת השינוי המחשבתי שהיה לי שלא בדיוק חלק מגוף הטיעון המרכזי.
המוח הגמיש ואיך רפואה ומדע בכלל עובדים תוקף את ההנחה שזה לא יכול להעלם.
אבחון יתר זה בעיה אחרת. וזה קורה בהרבה הפרעות גם ולפעמים הופך לבדיחה.
וזה שחשבתי שההפרעה לא אמיתית זה מחשבה שלי שלקחו בעיה אמיתית אישית והלבישו עליה הפרעה. היום אני לא חושב ככה ונוטה לחשוב על אבחון יתר או סוג של אבחון של הפרעות שונות בתוך אותה תבנית. במצבים נפשיים ונוירולוגיים אנשים חווים את זה שונה ויש תחום שלם בפילוסופיה שמדבר על זה. פשוט לוקחים טווח של סימפטומים וקשיים, בודקים אנשים ויוצרים משהו שמתאר את זה ושמים את כולם באותה תבנית. ואז מתחילים לחקור ולדון בזה. ותמיד יהיו אנשים שיפלו בין אבחנות, יפלו סתם לאבחנה מסויימת או יראו עמידות לטיפולים מסייימים כי אצלם זה לא בדיוק הבעיה (בנוסף לסיבות אחרות שגם יכולות להשפיע).
אצלי היו קשיים של למקד קשב במשהו מסויים, היפראקטיביות ותמיד הייתי צריך שיקרה משהו, וחוסר יכולת להתמיד בדברים. גם אז זה לא יותר מדי הפריע ברוב הזמן אבל לפעמים לאנשים היה קשה עם זה. בחטיבה היה לי חוסר עקביות קיצונית בגלל זה. בתיכוןצזה התחיל להשתנות או שעשיתי לזה סובלימציה. אבל אני לא באמת חושב שזה היה ADHD