״ויאמר אדוני, מי אם כי זה אני לעצמי ומה עשיתי בכל ההבלים הללו. וכי מה טוב בעולם זה המלא צער יגון ואובדן.״
ויהי זה כי באחרית הימים נודע הדבר לאדוני, הנבואה אותה נשאה המכשפה באבא יאגה, אשר אמרה: ״העולם הזה כבר לא נשאר בו ולו מעט טוב״. הנבואה בישרה את בואו של קץ העולם ולפיכך את בואו של אנונג און ראמה אשר המכונה הלבוי. ויהי מקץ הימים וחושך על פני תהום כבראשית הימים.
ותם זהו עולם אך דבר אחד נשאר והוא הפרח אותו השאיר אנונג און ראמה בלכתו לשנתו הניצחית ממנו יקום רק כאשר העולם יוולד מחדש.