דיון איך אתם מתמודדים כשיש לכם התקף?

יש לך בעיות משלך?

משתמש בקלונקס וכדורי הרגעה

אני כל הזמן משתמש בשיטות מנטליות אבל הכדורים נותנים לפעמים במקרה הטוב כוח להפעיל את הטכניקות הפסיכולוגיות
 
  • אהבתי
סימוני אימוג׳י: מיניפאל
יש לך בעיות משלך?

משתמש בקלונקס וכדורי הרגעה

אני כל הזמן משתמש בשיטות מנטליות אבל הכדורים נותנים לפעמים במקרה הטוב כוח להפעיל את הטכניקות הפסיכולוגיות
יש בעיות אבל יחסית של נורמים או בrealm אחר. בכל מקרה מעריך את קהילת מתמודדי הנפש. מכיר מקרוב כמה ויודע דבר או שניים.
 
יש בעיות אבל יחסית של נורמים או בrealm אחר. בכל מקרה מעריך את קהילת מתמודדי הנפש. מכיר מקרוב כמה ויודע דבר או שניים.
זה גיהנום חד וחלק
אין לי מה לתאר כאן

משפחה שלמה אצלי כולם על כדורים

אני בעצמי עם רשימת מכולת של כדורים פסיכיאטריים.

שלא יספרו לך סיפורים שלהיות נכה ברגל זה הסוף. להיות נכה בראש זה הסוף.
היחידים שאני לא עורך איתם תחרות בכאב פיזי זה אנשים עם כאבי תופת כרוניים וכאלה עם מחלות הזויות וכל היום בבתי חולים.
 
זה גיהנום חד וחלק
אין לי מה לתאר כאן

משפחה שלמה אצלי כולם על כדורים

אני בעצמי עם רשימת מכולת של כדורים פסיכיאטריים.

שלא יספרו לך סיפורים שלהיות נכה ברגל זה הסוף. להיות נכה בראש זה הסוף.
היחידים שאני לא עורך איתם תחרות בכאב פיזי זה אנשים עם כאבי תופת כרוניים וכאלה עם מחלות הזויות וכל היום בבתי חולים.
חד משמעית. מקור הסבל הוא נפשי. כאב פיזי לא גורר בהכרח סבל. כאב נפשי כן.
 
יש לך בעיות משלך?

משתמש בקלונקס וכדורי הרגעה

אני כל הזמן משתמש בשיטות מנטליות אבל הכדורים נותנים לפעמים במקרה הטוב כוח להפעיל את הטכניקות הפסיכולוגיות
זה גיהנום חד וחלק
אין לי מה לתאר כאן

משפחה שלמה אצלי כולם על כדורים

אני בעצמי עם רשימת מכולת של כדורים פסיכיאטריים.

שלא יספרו לך סיפורים שלהיות נכה ברגל זה הסוף. להיות נכה בראש זה הסוף.
היחידים שאני לא עורך איתם תחרות בכאב פיזי זה אנשים עם כאבי תופת כרוניים וכאלה עם מחלות הזויות וכל היום בבתי חולים.
זה בדיוק כמוני. קודם כול אח שלי אובחן, אני מיד אחריו, לאחרונה גם אחותי הגדולה. למעשה כשבדקתי את ההיסטוריה הרפואית למדתי שהיא אובחנה עם דיכאון קליני בגיל 14. ומה שהפסיכיאטרית המליצה לאחותי בזמנו (סירקוול פרוזק), עשה אותה ישנונית,
רק לפני חצי שנה היא אובחנה מחדש, החליפו לה כדורים לריספרדל.. וההשפעה לטעמה הייתה לא ניכרת. החליפו זמן מה לאולנזפין, הפסיקה ליטול, ועכשיו הפסיכיאטרית רשמה לה אריפליי
פעילות מעיים של אחותי נפגעה אבל בלתי אפשרי לומר אם זה כתוצאה מהכדורים או חרדה או וואטאבר, יכול להיות הרבה דברים כולל גופניים
מלכתחילה יש אנשים עם תגובה רעה לתרופות מסוימות, והיו לי תקופות שהייתי מת מהלך (וגם הפכתי לזומבי אפאתי למשך זמן מה בקורונה, הייתי בזמנו בחטיבה במצב כרוני כשרק אובחנתי בגיל 13, הייתי בסוג מסוים של נתק רגשי, והסתגרתי מהחברה. גם אז התחלתי לקחת נוגדי דיכאון בנוסף לאנטיפסיכוטים , הרופא רשם לי SSRI, והיו לי תסמינים של תופעות לוואי )


בנוסף לאנטיפסכוטים רשמו לי בנזו (קלונקס לוריבן ליתר דיוק) והייתי על זה למשך חודשיים
אבל נכון לעכשיו אני רק על אריפליי ודפלפט זה שומר עלי מאוזן ואני שבע רצון טב״ה

אבל אולי הייתי לוקח ווליום במקרה חירום ושיט כזה
 
לא ממש מתמודד
אבל לא יודע אם זה נקרא התקף
זה יותר שאטדאון/מלטדאון/ברנאאוט


אה מה אני עושה כדי להירגע?
מוזיקה
משחקים שקטים (peaceful בלי enemies)
משחקים בסגנון GTA ולהשתמש ב NPCs כשקי איגרוף אישיים
עבודה
יוטיוב
Shorts feed
סרטים/סדרות
אוכל (למרות שזה יכול להיות גם הפוך ושלא ארשה לי לאכול)

כל מה שלוקח תשומת לב בעיקרון
זה משכיח את הצרות גם אם באופן זמני
 
  • אהבתי
סימוני אימוג׳י: איש
אני הולך לישון (שינה עוזרת לי להתמודד, גם ביום. למזלי אין לי סיוטים אף פעם).

או שהולך לצחוק על אנשים מלאים נופלים ב r/fatpeoplefalling
 
  • אהבתי
סימוני אימוג׳י: איש