-
צרו איתנו קשר דרך האימייל: darktalkforum@gmail.com
עקבו אחרינו בטוויטר וברשתות חברותיות כדי להתעדכן בשינויים, אם האתר לא זמין, תקלות ועוד: טוויטר -
יצא עדכון חדש לחוקי האתר: לחצו כאן
דיון אירובאים הם דובי הפנדה של האנושות
- פותח האשכול מיניפאל
- תאריך התחלה
לא, אני רוצה לראות את המערב הליברלי משגשג. זה גם לא הם שעשו את השואה זה אבותיהם. למרות שיש משהו בדי אנ איי האירובאי שתמיד יהיה אנטישמי. אם היו חיים מיליוני יהודים באירובה היום אני בטוח שהיו עולים מלא היטלרים קטנים עדיין.
דרך אגב, צ'אט אומר שפנדות דווקא כן מתרבות בטבע. 
דובי פנדה לא איבדו את רצונם לשרוד או להתרבות, והם לא "וויתרו" על החיים. מקור האמונה הזו הוא בהתנהגותם של פנדות שגדלו בשבי (בגני חיות ובמרכזי רבייה), שם אכן התקשו מאוד להתרבות באופן טבעי. עם זאת, התמונה בטבע שונה לחלוטין.
כך נראית המציאות המדעית מאחורי המיתוס:
בקיצור הפנדות אוטיסטיות והן סבלו מדיכאון בגני חיות אבל המצב השתפר בחוץ
דובי פנדה לא איבדו את רצונם לשרוד או להתרבות, והם לא "וויתרו" על החיים. מקור האמונה הזו הוא בהתנהגותם של פנדות שגדלו בשבי (בגני חיות ובמרכזי רבייה), שם אכן התקשו מאוד להתרבות באופן טבעי. עם זאת, התמונה בטבע שונה לחלוטין.
כך נראית המציאות המדעית מאחורי המיתוס:
- תפקוד תקין בטבע: מחקרים אקולוגיים וארוכי טווח על אוכלוסיות פנדה בטבע הראו שיעורי רבייה יציבים ותקינים לחלוטין המותאמים לסביבתם. אילו פנדות לא היו רצות להתרבות בטבע, המין היה נכחד עוד הרבה לפני שהאדם החל להתערב בסביבתו.
- חלון הזדמנויות קצרצר: בטבע ובשבי כאחד, נקבת הפנדה פורייה ומקבלת זכרים רק פעם אחת בשנה, למשך חלון זמן קצר מאוד של 24 עד 72 שעות בלבד. אם הזוג אינו מצליח להסתנכרן ולהזדווג בחלון הזמנים המצומצם הזה, ההזדמנות אבדה לשנה שלמה.
- "אפקט השבי" (הסיבה האמיתית לבעיות הרבייה): בשבי, הפנדות סובלות מתנאים שמדכאים את היצר הטבעי שלהן – כמו מחסור במרחב מחיה, שעמום, צפייה מתמדת של מבקרים, ומעל הכל: חוסר יכולת לבחור בן זוג. פנדות הן בררניות מאוד ואינן מוכנות להזדווג עם כל זכר ששמים איתן בכלוב. בגני חיות מוקדמים, שבהם זיווגו בכוח פנדות שלא נמשכו זו לזו, הן פשוט נמנעו מכך. כיום, הודות להבנה טובה יותר של התנהגותן (ואפילו מתן "השראה" ויזואלית וקולית), אחוזי ההצלחה בשבי עלו דרסטית.
- אסטרטגיית הישרדות ואנרגיה: התזונה של הפנדה מבוססת כמעט בלעדית על במבוק, שהוא צמח דל מאוד בקלוריות ובערכים תזונתיים. כדי לא לקרוס מבחינה אנרגטית, הפנדות מתנהלות בעצלתיים ובחסכון אנרגטי קיצוני. בנוסף, גורי פנדה נולדים זעירים וחסרי אונים לחלוטין (בגודל של עכבר בערך), והגידול שלהם דורש משאבים אדירים מהאם. לכן, קצב הילודה הטבעי שלהם איטי (גור כל שנתיים-שלוש), אך הוא מדויק ומאפשר להם לשרוד בבית הגידול המוגבל שלהם.
בקיצור הפנדות אוטיסטיות והן סבלו מדיכאון בגני חיות אבל המצב השתפר בחוץ
מעניין. האם אפשר להמשיל את החיים המודרניים של האירובאים לשבי שמרחיק אותם מהטבע שלהם?דרך אגב, צ'אט אומר שפנדות דווקא כן מתרבות בטבע.
דובי פנדה לא איבדו את רצונם לשרוד או להתרבות, והם לא "וויתרו" על החיים. מקור האמונה הזו הוא בהתנהגותם של פנדות שגדלו בשבי (בגני חיות ובמרכזי רבייה), שם אכן התקשו מאוד להתרבות באופן טבעי. עם זאת, התמונה בטבע שונה לחלוטין.
כך נראית המציאות המדעית מאחורי המיתוס:
הגורם המרכזי לסכנת ההכחדה של הפנדות בעבר לא היה חוסר חשק מיני, אלא הרס בית הגידול שלהן על ידי כריתת יערות והתפשטות האדם, שהוצגו לצד ציד לא חוקי. הודות למאמצי שימור אינטנסיביים של ממשלת סין וארגוני סביבה (שכללו שיקום יערות ויצירת מסדרונות אקולוגיים), מצבם של דובי הפנדה השתפר, ומצב השימור שלהם שופר מ"בסכנת הכחדה חמורה" ל"פגיע".
- תפקוד תקין בטבע: מחקרים אקולוגיים וארוכי טווח על אוכלוסיות פנדה בטבע הראו שיעורי רבייה יציבים ותקינים לחלוטין המותאמים לסביבתם. אילו פנדות לא היו רצות להתרבות בטבע, המין היה נכחד עוד הרבה לפני שהאדם החל להתערב בסביבתו.
- חלון הזדמנויות קצרצר: בטבע ובשבי כאחד, נקבת הפנדה פורייה ומקבלת זכרים רק פעם אחת בשנה, למשך חלון זמן קצר מאוד של 24 עד 72 שעות בלבד. אם הזוג אינו מצליח להסתנכרן ולהזדווג בחלון הזמנים המצומצם הזה, ההזדמנות אבדה לשנה שלמה.
- "אפקט השבי" (הסיבה האמיתית לבעיות הרבייה): בשבי, הפנדות סובלות מתנאים שמדכאים את היצר הטבעי שלהן – כמו מחסור במרחב מחיה, שעמום, צפייה מתמדת של מבקרים, ומעל הכל: חוסר יכולת לבחור בן זוג. פנדות הן בררניות מאוד ואינן מוכנות להזדווג עם כל זכר ששמים איתן בכלוב. בגני חיות מוקדמים, שבהם זיווגו בכוח פנדות שלא נמשכו זו לזו, הן פשוט נמנעו מכך. כיום, הודות להבנה טובה יותר של התנהגותן (ואפילו מתן "השראה" ויזואלית וקולית), אחוזי ההצלחה בשבי עלו דרסטית.
- אסטרטגיית הישרדות ואנרגיה: התזונה של הפנדה מבוססת כמעט בלעדית על במבוק, שהוא צמח דל מאוד בקלוריות ובערכים תזונתיים. כדי לא לקרוס מבחינה אנרגטית, הפנדות מתנהלות בעצלתיים ובחסכון אנרגטי קיצוני. בנוסף, גורי פנדה נולדים זעירים וחסרי אונים לחלוטין (בגודל של עכבר בערך), והגידול שלהם דורש משאבים אדירים מהאם. לכן, קצב הילודה הטבעי שלהם איטי (גור כל שנתיים-שלוש), אך הוא מדויק ומאפשר להם לשרוד בבית הגידול המוגבל שלהם.
החיים המודרנים זבל. גם בסין ואפילו במדינות כמו הודו הילודה יורדת.
אפילו באיראן הילודה מתחת ל-2 ילדים לאישה אבל אולי זאת לא דוגמה נגדית.
בקיצור תחזית האימה של יואל תתממש ונחייה כולנו בעולם של כושים
