זה כן סותר כי אם הייתי מתעניין בשפות הייתי לומד שפות.לא סותר
זה כן סותר כי אם הייתי מתעניין בשפות הייתי לומד שפות.
זה כמו להגיד למישהו שהוא אוהב אנימה בזמן שהוא לא צופה באנימה.
יואל אמר לי שהוא לא אוהב שאני משתמש במילים כמו "הא ראייה"
@Baboon
אתה צדיק אמתיואל אוטיסט נכה להזריק לו בוסטר עם המזרק המיוחד שלי
Urrmm Actually זה פעמייםהמילה "הא" מופיעה רק פעם אחת במקרא. איזו מילה מסתורית אמאלההא - ויקימילון
he.wiktionary.org
יפנית וקוריאנית הן שפות מונחות הקשר בצורה עצימהתווית מיידעת זה הכרחי בהחלט אבל איך שמשתמשים בה' הידיעה בעברית זה ממש מוגזם אפילו בהשוואה למקבילה באנגלית "the"
תווית בלתי מיידעת אין בעברית ואנחנו סבבה עם זה וזה די הגיוני. למה אתה צריך לסמן את הבלתי מיידעת אם אתה כבר מסמן את מיידעת. שאני לפעמים כותב באנגלית אני הרבה פעמים שוכח לכתוב "a" וזה מוזר שזה לא למילים ברבים שזה די מבלבל.
אז כל הקטע של תוויות מרגיש לי מוזר אבל אני ממש לא מבין את הדרך האלטרנטיבית של wa/ga ביפנית וממה שהבנתי גם בקוריאנית הם מסמנים את הנושא במקום תוויות מיידעות ובלתי מיידעות.
לא מכיר, אף פעם לא למדתי יפנית. אני סתם אוהב לצפות בסרטונים על בלשנות ביוטיוב אז אני יודע עובדות רנדומליות על שפות
עברית מקראית המקורית זאת שפה כזו חייזרית אפילו יותר מיפנית.Urrmm Actually זה פעמייםעכשיו בדקתי
א. הֵא
1, - מלת קריאה, במשמ' ראֵה, הנה אני מראה לך, הנה אני נֹתֵן לך, הנה קח לך, sich, da ! voici ! behold: ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה הֵא-לכם זרע וזרעתם את האדמה (בראש' מז כג). וגם אני הֵא דרכך בראש נתתי נאם אדני יי' (יחזק' יו מג). האומר לפועל הא לך איסר זה ולקט לי זרק היום (שבי' ח ד). אינו גט עד שיאמר לה (הבעל לאשתו) הא גיטיך (גיט' ח ב). האומר לזונה הא ליך טלה זה בשכרך וכו' וכן האומר לחברו הא לך טלה זה ותלין שפחתך אצל עבדי (תמור' ו ב). וכן אם אמר האומן הא לך דמי צמרך או דמי עצך ולך אין שומעין לו (רמב"ם, שכיר' י ד).
פסאודו שפה לפסאודו אומה? חיחעברית מקראית המקורית זאת שפה כזו חייזרית אפילו יותר מיפנית.
עברית מודרנית זה פשוט שפה אירופאית שהלבישו עליה אוצר מילים מהעברית "האמיתית" וכיום אנחנו משתמשים בחצי מהמילים מילים מלעז מאנגלית או תרגום ישיר של לעז
זה מקור הידוע גם בארמיתהא ודא
הא ראייה
אני משתמש בשתי אלו.
@Baboon פורום שפות נראה לי דבר טבעי ומתבקש בשלב הזה. כנ"ל קוד ותוכנה.זה מקור הידוע גם בארמית
עברית: ה(א) כלב -> הכלב
ארמית: כלב (ה)א -> כלבא
בערך כמו ההבדל בין ״כלב זה״ ל״זה הכלב״
מדהים איך ניואנסים קטנים מייצרים שפות כל כך שונות
"כלב זה" נשמע יותר טוב מ"הכלב" ה' הידיעה זו מילה דגנרטיתזה מקור הידוע גם בארמית
עברית: ה(א) כלב -> הכלב
ארמית: כלב (ה)א -> כלבא
בערך כמו ההבדל בין ״כלב זה״ ל״זה הכלב״
מדהים איך ניואנסים קטנים מייצרים שפות כל כך שונות
דקדוק עברי (מודרני) מושפע משפת גרממיא האדומית ככול שידוע לי. אירובאים מסריחים שאנחנו"כלב זה" נשמע יותר טוב מ"הכלב" ה' הידיעה זו מילה דגנרטית
אני אוהב איך שבעברית ישנה יש סיומות השיוך כמו ילדיו ילדיהם ילדינו
אבבל עברית מודרנית זו שפה אירופאית אז אנחנו לא יכולים להשתמש בסיומות שיוך אלא אנחנו ציכים "of" כמו "של"
ואז באה ה' הידיעה והופכת את זה לסופר עקום כאילו הילדים שלי THE KIDS OF ME
שאני מתרגם את זה תרגום ישיר לאנגלית זה נשמע קרינג' אבל ככה זה עברית מודרנית.
זה סופר קרינג' וסופר פייק
זו שפה נכה שהיא בעצם שפה מהונדסת אירופאית שלוקחת אוצר מילים משפה עתיקה
״של״ היא דווקא פיתוח כנעני, משהו יחסית עתיק"כלב זה" נשמע יותר טוב מ"הכלב" ה' הידיעה זו מילה דגנרטית
אני אוהב איך שבעברית ישנה יש סיומות השיוך כמו ילדיו ילדיהם ילדינו
אבבל עברית מודרנית זו שפה אירופאית אז אנחנו לא יכולים להשתמש בסיומות שיוך אלא אנחנו ציכים "of" כמו "של"
ואז באה ה' הידיעה והופכת את זה לסופר עקום כאילו הילדים שלי THE KIDS OF ME
שאני מתרגם את זה תרגום ישיר לאנגלית זה נשמע קרינג' אבל ככה זה עברית מודרנית.
זה סופר קרינג' וסופר פייק
זו שפה נכה שהיא בעצם שפה מהונדסת אירופאית שלוקחת אוצר מילים משפה עתיקה