לא אכנס לפרטים כי זה נושא מאוד מפותח ומורכב, אבל זה יותר האב זה השכל שחושב את עצמו, הבן זה המחשבה והיחס זה רוח הקודש. מזה נוצר לוגוס וסדר.
האל בכל הדתות זה שכל שחושב את עצמו ומניע שלא מונע.
הוכחתי את זה גם בדת היוונית בקריאה הסטואית שהרבה אלים הם יחסים של אותה מהות. רק ששם זה השכל שנובע מהאחד ולא המקור. אולי אפתח על זה אישכול גם.
יש לי פירוש מעניין על הרקולס, זאוס, הרה, אתנה וכל התהליך שהרקולס עבר.
השם שלו "תהילת הרה" גם מקבל משמעות אירונית והבגידה של זאוס זה הבנה שגויה של הרקולס שמייצג את הנפש שלא מסוגלת להשיג את השכל. המשימות שלו זה להכניס סדר שמייצג את הרה ובסוף הוא עולה למדרגה של שכל.
מאוד דומה גם למוטיבים קבליים שבאו מאות שנים אחרי שקשורים לתיקון ואיחוד של 2 חלקים של גילוי האל
@איש