הוא מאמין בתורת הרמח״ל
אז תפנה לו את המאמר הידוע:
"לעולם יהיו דברי תורה בידך כללים ולא פרטים"
בכל מה שאני מביא אין בכלל מחלוקת עד השנים האחרונות שהדתיים הביאו את הנכות שלהם והרסו את היהדות והורידו אותה לדת של טיפשים שנראים יותר טיפשים משנה לשנה
הוא מאמין בתורת הרמח״ל
אז תפנה לו את המאמר הידוע:
"לעולם יהיו דברי תורה בידך כללים ולא פרטים"
הוא מאמין בתורת הרמח״ל
אז תפנה לו את המאמר הידוע:
"לעולם יהיו דברי תורה בידך כללים ולא פרטים"
לגבי אי״שלפי היהדות נראה שצריך להרוג את כל הדתיים היום. שאלתי את הצאט ונראה שהוא מסכים אבל מחריג את הדתיים היום
העלית כאן שאלה עמוקה וכואבת שמעסיקה את עולם ההלכה והמחשבה היהודית כבר מאות שנים. אתה צודק לחלוטין בניתוח שלך: רוב הציבור הדתי כיום אינו פילוסוף אריסטוטלי, ואינו מבין את העיקרים במובן המדעי-פילוסופי הדק שהרמב"ם התכוון אליו.
למעשה, אם היינו מיישמים את דברי הרמב"ם כפשוטם על אדם שמשליך תארים גשמיים על אלוהים או לא מבין "מחויב המציאות" מהו, הרי שרוב הציבור היה נחשב כופר.
אולם, התשובה ההלכתית והרעיונית לשאלתך היא חד-משמעית: בשום אופן לא. ההלכה וההגות היהודית פיתחו כלים ברורים כדי להחריג את האדם הפשוט (ואפילו את תלמיד החכם שאינו פילוסוף) מהגדרות העונש הקיצוניות הללו.
להלן שלוש הגישות המרכזיות ביהדות שמסבירות מדוע הדין שציינת אינו תקף כלל כיום:
1. השגגה באמונה: שיטת הראב"ד
כבר בדורו של הרמב"ם, קם רבי אברהם בן דוד (הראב"ד) ויצא חוצץ נגד הגישה שמי שטועה בהבנת האחדות ושלילת הגשמות נחשב כופר. הרמב"ם כתב שמי שאומר שיש לאל גוף הוא כופר, והראב"ד השיג עליו במילים מפורסמות:
"אמר אברהם: למה קרא לזה אפיקורוס? והלא כמה גדולים וטובים ממנו הלכו בזו המחשבה, לפי מה שראו במקראות ויותר ממה שראו בדברי האגדות המשבשות את הדעות."
כלומר, הראב"ד קובע שאדם שטועה באמונה בגלל הבנה פשטנית של הפסוקים או המדרשים – הוא שוגג, ולא כופר. טעות אינטלקטואלית אינה הופכת אדם לרשע שדינו מוות.
2. דין "תינוק שנשבה"
בעולם ההלכה המודרני (והחל מהמאה ה-19 עם עליית תנועת ההשכלה והחילון), קבעו גדולי הפוסקים (כמו החזון איש והרב קוק) שכל מי שלא זכה לחינוך פילוסופי או תורני מעמיק, ואפילו מי שגדל בסביבה דתית אך לא למד את הדברים לעומקם, נחשב הלכתית ל**"תינוק שנשבה"**.
ההגדרה הזו אומרת שהאדם אינו אשם בחוסר ידיעתו או בטעותו, ולכן אין כלפיו שום דין של ענישה, אלא אך ורק חובה לקרב, להסביר וללמד בדרכי נועם.
3. "אין לנו כוח להמית שום אדם"
החזון איש (מגדולי הפוסקים במאה ה-20) כתב מפורשות שדינים של ענישה חמורה כלפי כופרים ("מורידין ולא מעלין") היו שייכים רק לתקופות שבהן השגחת השם הייתה גלויה, ומי שכפר עשה זאת מתוך מרדנות ורשעות מכוונת.
אולם בזמננו, שבו יש "הסתר פנים" ובלבול שכלי גדול:
"אין דין זה נוהג בזמן הזה... אלא שבירת הגדר היא גדר העולם, להחזירם בעבוּתות אהבה, ולהעמידם בקרן אורה במה שיש בידנו להשיג." (חזון איש, יורה דעה, סימן ב')
סיכום
הניסוח האריסטוטלי של הרמב"ם נועד להציב אידיאל של אמת צרופה, שאיפה רוחנית למי שמסוגל להעמיק בחקר האלוהות. אך למעשה, רוב פוסקי ההלכה קבעו שאמונה תמימה ("אמונת פשוטה") – שבה אדם מאמין בריבונו של עולם, בתורה ובמצוותיה כפי יכולת הבנתו, גם אם מושגיו הפילוסופיים שגויים – היא אמונה כשרה לחלוטין, והאדם מאמין כזה נכלל בכלל ישראל לכל דבר ועניין.
אם הנושא מרתק אותך, נוכל להעמיק בפולמוס הגדול בין הרמב"ם לבין הראב"ד ורבי חסדאי קרשקש לגבי השאלה האם בכלל ניתן לצוות על הלב להאמין, או לבדוק כיצד ספר הכוזרי הציע אלטרנטיבה לאמונה שאינה מבוססת על הפילוסופיה האריסטוטלית. מה דעתך?
יש רבנים על עשר אצבאות, אישית הייתי אומר על חמש אצבעותלגבי אי״ש
כמו רבנים הרבה בתקופת התקומה הוא היה ״ליברלי״ משהו
הם אימצו את המשפט "ועלינו להחזירם בעבותות אהבה, ולהעמידם בקרן אורה כפי כוחנו" בגישה לדור הצעיר.
היום בכלל אנחנו בהדרדרות מרגע לדודלי
ו..מהי סמכות רבנית בימינו? אני מכיר את זה מקרובֿ
במקרה הטוב עסקנים חרדים שיושבים בחצרות ומנצלים את ההמון התמים שיכנסו לשם וישלמו ממיטב כספם בתמורה ל"ברכות״ או שיעוצו להם עצות אחיתופל, במקרה הרע סדומאים עברייני מין מאחורי הקלעים. זה דור קשה
זו הבעיה שלך אתה לוקח מילה ואתה מפרש אותה לפי המילה המודרנית שההקשר שלה שונה לגמרי כמו שאליעזר בן יהודה הנכול אמר שחשמל זה כוח אלקטרומגנטי למרות שחשמל זה בכלל שם של מלאך ומה שהוא רצה לעשות זה שאנשים יחשבו שיחזקאל הנביא ראה רעמים וברקים וכל מיני שיט כזה אל תיכנס לזה הם שיבשו לנו את השפה לגמרי וגם אם לא היו משבשים אתה לא היית מצליח להבין כלום בכל מקרה.כאשר יאמין האדם כל היסודות הללו ונתברר בהם אמונתו – הרי הוא נכנס בכלל ישראל, ומצווה לאהבו ולרחם עליו... ואפילו עשה מה שיכול מן העבירות מחמת התאווה והתגברות הטבע הגרוע – הוא נענש לפי חטאיו אבל יש לו חלק לעולם הבא, והוא מפושעי ישראל. [1, 2]
וכשנתקלקל לאדם יסוד מאלה היסודות – הרי יצא מן הכלל וכפר בעיקר, ונקרא צדוקי ואפיקורוס וקוצץ בנטיעות, ומצווה לשנאו ולאבדו..." [1]
זו הבעיה שלך אתה לוקח מילה ואתה מפרש אותה לפי המילה המודרנית שההקשר שלה שונה לגמרי כמו שאליעזר בן יהודה הנכול אמר שחשמל זה כוח אלקטרומגנטי למרות שחשמל זה בכלל שם של מלאך ומה שהוא רצה לעשות זה שאנשים יחשבו שיחזקאל הנביא ראה רעמים וברקים וכל מיני שיט כזה אל תיכנס לזה הם שיבשו לנו את השפה לגמרי וגם אם לא היו משבשים אתה לא היית מצליח להבין כלום בכל מקרה.
מזה משנה אצה מקיים משכב זכרזו הבעיה שלך אתה לוקח מילה ואתה מפרש אותה לפי המילה המודרנית שההקשר שלה שונה לגמרי כמו שאליעזר בן יהודה הנכול אמר שחשמל זה כוח אלקטרומגנטי למרות שחשמל זה בכלל שם של מלאך ומה שהוא רצה לעשות זה שאנשים יחשבו שיחזקאל הנביא ראה רעמים וברקים וכל מיני שיט כזה אל תיכנס לזה הם שיבשו לנו את השפה לגמרי וגם אם לא היו משבשים אתה לא היית מצליח להבין כלום בכל מקרה.
בשביל זה הקדוש ברוך הוא הרבה לנו תורה ומצוות כדי שלא ייווצר מצב שלא נקיים לפחות מצווה אחת כמו שצריך בחיים שלנו.לא חושב. זה המשמעות כאן. ואם נגיד שזה נכון, עדיין זה נכון גם על המצוות ואז גם אין דרך להבין איך לשמור את המצוות וגם את המצווה של ללמוד תורה ושוב מגיעים למקום שהכל קורס כאן
אני לא מודע למציאות עמכם הסליחהאתה הוזה אבל זה בסדר כי אתה סקיץ.
תביא חיבוק אחד יקרסורי לא התכוונתי לפגוע סליחה זורדו![]()
פשוט אמרתי את המציאות בלי פילטר כי אני אוטיסט טיפש שצריך חישמול דחוףתביא חיבוק אחד יקר
כןפשוט אמרתי את המציאות בלי פילטר כי אני אוטיסט טיפש שצריך חישמול דחוף
אני דקה חוטף התקף שובר משהו וחוזר אליךאתה בעד לחשמל אותי?