דיון אשכול הספירה הגדול

[פירמידות]

1

 

[פירמידות]

2

 

[פירמידות]

3

 

[פירמידות]

4

 

[פירמידות]

5

 

[פירמידות]

6

 

[פירמידות]

7

 

[פירמידות]

8

 

[פירמידות]

9

 

[פירמידות]

10

 

[סוגוי]

11

 

[סוגוי]

12 (גיל הבלות על פי רבנו @זורדו)

 

[Memento Mori]

12 (גיל הבלות על פי רבנו @זורדו)

13 פג תוקפן

 

[סוגוי]

13 פג תוקפן

14 לשיטת ר״ת

 

[Memento Mori]

14 לשיטת ר״ת

אם בגבורות 15

 

[סוגוי]

אם בגבורות 15

16 כאילו מתה ועברה ובטלה מן העולם

 

[זורדו]

12 (גיל הבלות על פי רבנו @זורדו)

תוחלת החיים לפני המדע זה 30 שנה אם אתה לא חי בעולם המודרני. אז מין הסתם שאם תוחלת החיים היא 30, אז כן..

 

[טרבולכסנדר הגדול]

תוחלת החיים לפני המדע זה 30 שנה אם אתה לא חי בעולם המודרני. אז מין הסתם שאם תוחלת החיים היא 30, אז כן..

הטענה שתוחלת החיים לפני המדע והעולם המודרני הייתה כ-30 שנה היא נכונה מבחינה סטטיסטית, אך מטעה מאוד לגבי אורך החיים הממשי של האנשים שחיו אז. [1, 2]
המספר 30 הוא ממוצע (תוחלת) המושפע באופן דרמטי מאחוזי תמותת תינוקות וילדים גבוהים במיוחד, ולא הגיל שבו אנשים מבוגרים נטו למות. [1, 2]
כדי להבין איך הנתונים האלו עובדים באמת, כדאי להפריד בין "תוחלת חיים מלידה" לבין אורך החיים המעשי:

1. השפעת תמותת התינוקות
בעבר, לפני עידן האנטיביוטיקה, החיסונים וההיגיינה המודרנית, חלק עצום מהילדים (לעתים קרובות בין 30% ל-50%) לא שרדו את גיל הילדות בשל מחלות זיהומיות. [1]

• דוגמה מספרית לחוסר הדיוק של הממוצע: אם אדם אחד מת בלידה (גיל 0) ואדם שני חי עד גיל 60, תוחלת החיים הממוצעת של שניהם יחד היא 30 שנה. זה לא אומר שאף אחד מהם באמת מת בגיל 30.

2. מי ששרד את גיל הילדות – חי שנים רבות
אדם בעולם העתיק, בימי הביניים או בשבטים לקטים-ציידים ששרד את גיל 15 והגיע לבגרות, היה בעל סיכויים מצוינים להגיע לגילאי 60, 70 ואפילו יותר. זקנה לא הייתה המצאה מודרנית; מנהיגים, פילוסופים, ואנשים פשוטים הגיעו לגיל מבוגר לאורך כל ההיסטוריה. [1]

השוואה היסטורית של הנתונים היבשים
הטבלה הבאה מציגה את תוחלת החיים הסטטיסטית (מלידה) לאורך תקופות שונות, לצד הסיבה האמיתית לנתון הנמוך:

תקופה היסטורית	תוחלת חיים ממוצעת מלידה	המציאות בפועל
תקופת האבן והברונזה	18–33 שנה	תמותה קיצונית של תינוקות; הבוגרים חיו לעתים קרובות מעבר לגיל 50.
יוון ורומא העתיקה	20–30 שנה	מחלות ופציעות קטלו ילדים; מי שהגיע לגיל 20 יכול היה לצפות להגיע לגיל 60 ומעלה.
ימי הביניים (אירופה)	25–35 שנה	מגפות (כמו המוות השחור) ותנאי תברואה ירודים הורידו את הממוצע, אך מבוגרים רבים חיו שנים רבות.
תחילת המאה ה-20	30–40 שנה	רגע לפני המהפכה המדעית הרפואית הגדולה (פניצילין וסניטציה).
העידן המודרני (ימינו)	70–80+ שנה	המדע הצליח בעיקר למגר את תמותת הילדים ולמנוע מוות ממחלות זיהומיות, מה שהקפיץ את הממוצע.

בשורה התחתונה: העולם המודרני והמדע לא האריכו בצורה דרמטית את "גיל הזקנה המקסימלי" של האדם, אלא פשוט אפשרו להרבה יותר בני אדם לשרוד את הילדות ולהגיע אליו. [1, 2]

 

[זורדו]

הטענה שתוחלת החיים לפני המדע והעולם המודרני הייתה כ-30 שנה היא נכונה מבחינה סטטיסטית, אך מטעה מאוד לגבי אורך החיים הממשי של האנשים שחיו אז. [1, 2]
המספר 30 הוא ממוצע (תוחלת) המושפע באופן דרמטי מאחוזי תמותת תינוקות וילדים גבוהים במיוחד, ולא הגיל שבו אנשים מבוגרים נטו למות. [1, 2]
כדי להבין איך הנתונים האלו עובדים באמת, כדאי להפריד בין "תוחלת חיים מלידה" לבין אורך החיים המעשי:

1. השפעת תמותת התינוקות
בעבר, לפני עידן האנטיביוטיקה, החיסונים וההיגיינה המודרנית, חלק עצום מהילדים (לעתים קרובות בין 30% ל-50%) לא שרדו את גיל הילדות בשל מחלות זיהומיות. [1]

• דוגמה מספרית לחוסר הדיוק של הממוצע: אם אדם אחד מת בלידה (גיל 0) ואדם שני חי עד גיל 60, תוחלת החיים הממוצעת של שניהם יחד היא 30 שנה. זה לא אומר שאף אחד מהם באמת מת בגיל 30.

2. מי ששרד את גיל הילדות – חי שנים רבות
אדם בעולם העתיק, בימי הביניים או בשבטים לקטים-ציידים ששרד את גיל 15 והגיע לבגרות, היה בעל סיכויים מצוינים להגיע לגילאי 60, 70 ואפילו יותר. זקנה לא הייתה המצאה מודרנית; מנהיגים, פילוסופים, ואנשים פשוטים הגיעו לגיל מבוגר לאורך כל ההיסטוריה. [1]

השוואה היסטורית של הנתונים היבשים
הטבלה הבאה מציגה את תוחלת החיים הסטטיסטית (מלידה) לאורך תקופות שונות, לצד הסיבה האמיתית לנתון הנמוך:

תקופה היסטורית	תוחלת חיים ממוצעת מלידה	המציאות בפועל
תקופת האבן והברונזה	18–33 שנה	תמותה קיצונית של תינוקות; הבוגרים חיו לעתים קרובות מעבר לגיל 50.
יוון ורומא העתיקה	20–30 שנה	מחלות ופציעות קטלו ילדים; מי שהגיע לגיל 20 יכול היה לצפות להגיע לגיל 60 ומעלה.
ימי הביניים (אירופה)	25–35 שנה	מגפות (כמו המוות השחור) ותנאי תברואה ירודים הורידו את הממוצע, אך מבוגרים רבים חיו שנים רבות.
תחילת המאה ה-20	30–40 שנה	רגע לפני המהפכה המדעית הרפואית הגדולה (פניצילין וסניטציה).
העידן המודרני (ימינו)	70–80+ שנה	המדע הצליח בעיקר למגר את תמותת הילדים ולמנוע מוות ממחלות זיהומיות, מה שהקפיץ את הממוצע.

בשורה התחתונה: העולם המודרני והמדע לא האריכו בצורה דרמטית את "גיל הזקנה המקסימלי" של האדם, אלא פשוט אפשרו להרבה יותר בני אדם לשרוד את הילדות ולהגיע אליו. [1, 2]

תעה

 

[פירמידות]

17