דיון אני חושבת עליהם כל יום

[chrollo]

תכיני ציוד ל גמ"ח דארקטאק , צריכים פה תרומות חסידים נתינה לשאר יושביי העיר המסכנים

אני אתרום את כל הזוזין שיש לי

 

[chrollo]

איתי לא צריך מאמי רק אני חודר

תכין תרקטום

 

[פנחס]

תכין תרקטום

סבבה אם את אוהבת אדחף לך אגודל לתחת אין לי בעיה

 

[chrollo]

סבבה אם את אוהבת אדחף לך אגודל לתחת אין לי בעיה

לא הבנת נכון

 

[RAK BIBI RAK BIBI RAK BI]

פסחים פרק ששי אלו דבריםסז. אלמא יש לך שעה שזבין ומצורעין משתלחין.מן העזרה וטמאי מתים נכנסים לתוכה:בטומאה.כשרוב ציבור טמאין במת עושין
פסח בטומאה וזבין ומצורעין שבהן נדחין: מצורע חמור מזב. לקמן]ע"ב[
מפרש חומריה:ואיזה זה כו'.בתמיה:לא יאכלו ממנו.דכי דייקינן איש נדחה ואין ציבור נדחין בטמא
נפש הוא דדייקינן גבי איש כי יהיה
טמאו(לא כתיב אלא לנפש ובדידה
דייקינן איש ולא ציבור אלמא מהתם
יליף דאי מוישלחוז(כדר"ל זב נמי לישתרי:אלא לעולם מקרא קמא.
וכדדייקינן איש נדחה ואין ציבור נדחין
ודקשיא לך אימא ציבור כלל לא א"כ
דדיוקא דממעטינן ציבור מהאי דינא
לחומרא ממעטינן למאי הילכתא כתב
לנפש למעוטי זבין ומצורעין לכתוב
טומאה סתם דנשמע דבכל טומאות
יחיד נדחה לשני וציבור לית להו
תקנתא דע"כ לנפש למעוטי זבין
ומצורעין אתא ולאחמורי עלייהו ואי
לגבי ציבור לא מחמירו עלייהו ולמימר
דבטומאת מת הוא דאין ציבור נדחין
אלא עושין פסחיהן בטומאה אבל
בטומאת זיבה וצרעת אפילו ציבור
נמי נדחין לגבי מאן מחמיר עלייהו
עלייהו מחמיר יחיד לגבי וכ"ת
וקאמר טמא נפש הוא דאית ליה
תשלומין לשני אבל זב ומצורע אפי'
נטהר בשני לית לי' תקנתא בתשלומין
והתניא יכול לא יהו חייבין לפסח
שני אלא טמא נפש כו':ת"ל איש איש.כל משמע טמא יהיה כי
טומאה מדלא כתיב לנפש ברישא א"נ
איש כי יגע במת ש"מ למידרשי'
באנפיה נפשיה הוא לנפש למה לי
אלא ע"כ מיעוטא דציבור לאקולי אתא
עושין אלא נדחין דאין ולמימרא
בטומאה ומש"ה כתיב לנפש למימר
דבטומאת מת הוא דאקיל עלייהו
אבל זיבה וצרעת לא:לפנים ממחיצתו.
מחיצה שנאסר ליכנס בה דהיינו לפני'
מחומת כל ערי ישראל כדאמר לקמן
מצורע משתלח חוץ למחנה ישראל:
פטור.את יטמאו דלא ממלקותמחניהם:נתקו לעשה.ואע"ג דלאו
בתר לאו כתיב ע"כ לנתוקי לאוי אתא
דקי"לח(לאו שניתק לעשה אין לוקין
עליו דאי לאטעוניה עשה ול"ת הא
כתב ביה עשה אחרינא וישלחו מן
המחנה אבל זבין וטמאי מתים לא
יתירי נתקו לעשה ואע"ג דעשה
כתיבי כל חד וחד למילתיה מדריש
בספריט(ועוד דבהאי כתיב כל ימי
אשר הנגע בו וגו' משמע כל ימיו
בבדד ישב קאי דאם עבר ונכנס
אחר עונש בו ואין ויצא יחזור
כדדרשינן כל ימיוי(דאונס את הנערה במס' מכות)דף טו.(כל ימיו בעמוד
והחזר קאי ומנתקינא ליה ללאוי: זב
מחיצתו הר הבית דאסור ליכנס במחנה לויה כדלקמן שכל הטמאין אין משתלחין אלא מן העזרה לבדה חוץ מזב ובעל קרי שמשתלחין אף מהר
הבית ומצורע משתלח אף ממחנה ישראל דהיינו כל העיר:מחנה לויה.כל הר הבית חוץ לחומת העזרה:עמו.ומשה לוי היה:תנאי היא.דאיכא תנא דלא מייתי ליה קרא לעשה אלא ליתן לו מחנה שלישית:שלא יהו טמאין אחרים יושבין עמו.כגון זבין וטמאי מתים. למדנו לשלוחו של מצורע שהוא חמור מכולן:יכול יהו זבין וטמאי מתים משתלחין למחנה אחת ת"ל ולא יטמאו את מחניהם תן מחנה לזה ומחנה לזה.מדלא כתיב מחנה משמע מחנה לכל אחד ואחד והתם תרתי מחנות כתיבי וישלחו מן המחנה מחוץ למחנה תשלחום והאי
מחוץ למחנה דמצורע ליתן לו מחנה שלישית:אינו צריך.האי מחוץ למחנה ליתן לו מחנה שלישית להוציאו דכולהו מהתם נפקי דע"כ כולן
חמורים זה מזה בטומאותיהן דאי כולהו שוו לענין מחנות לכתוב שילוח בקל ואנא ידענא כל שכן דחמור בעי שילוח ומדכתבינהו
כולהו ש"מ שילוחו של זה לא כשילוחו של זה:זב לא כ"ש.לקמיה פריך מאי חומריה דזב מטמא מת:לרבות טמא שרץ.לשילוח
והוא הדין לנוגע בנבילה וכל טמאי מגע וכיון דכתב רבוייא לטמאי מגע לא איצטריך למיכתב זב דחמור מטמא שרץ שהרי טומאה
יוצאה עליו מגופו: זב אינו מטמא מחמת אונס אם ראה מחמת מאכל ומשתה או חולי או קפיצה כדאמר במסכת נדה בפרק בנות
כותים)לה.(מבשרו]ויקרא טז[ולא מחמת אונסו. ומשנינן כי האי גוונא זב טמויי נמי מטמא כגון טומאת טמאי שרץ שאינו אלא טומאת ערב:
זב
הכתובנתקו לעשה.פי' בקו' דכתיב כל ימי אשר הנגע בו
משמע דניתוק לאו הוא כל ימיו בדד ישב שאם עבר
ונכנס יחזור ויצא ואין בו עונש אחר כמו לא יוכל לשלחה כל ימיו
וקשה לר"י דאם כן ה"ל לאיתויי רישיה דקרא בספרים ועוד הקשה
ריב"א דלא דמי דלא יוכל לשלחה כל
ימיו משמע דליכא לאו אלא כשמשלחה
כל ימיו אבל הכא לא משמע מקרא
הכי ואור"י דהאי נתקו לעשה לא
הוי כשאר לאו הניתק לעשה שהעשה
משמע בסמוך הלאו אחר כתוב
שלתקן הלאו בא כמו לא תותירו ממנו
והנותר וגו')שמות יב(וכמו לא תקח
האם על הבנים שלח תשלח)דברים
כב($אלא ה"פ הכתוב נתקו לעשה
דכיון דכל הטמאים היו בכלל ולא
יטמאו את מחניהם ופרט במצורע
בפני עצמו עשה אתא להוציאו מכלל
האחריםלנתקומןהלאואוליתנובעשה
אבל היכא שאינו כתוב הלאו אלא על
דבר אחד לא מנתקינן את הלאו
בעשה אלא הוי בלאו ועשה וקשה
דבעל קרי נמי לא לילקי אם נכנס
לפנים ממחיצתו שהכתוב נתקו לעשה
דכתיב ויצא אל מחוץ למחנה וי"לב
דהכא בחד קרא איכא תרי עשה בדד
ישב מחוץ למחנה מושבו והאי ניתוק
עשה נראהכ(דלא מהני אלא במחנה
שלישית דלא גרע מזב הואיל ואיכא
לאוקמי ניתוק למחנה שלישי'גובמחנה
שכינה חייב כרת דלא גרע ממחוסר
כפורים וכן משמע בפ' כל הפסולים
)זבחים דל"בדקאמר ואי ביאה במקצת
שמה ביאה היכי מעייל ידיה לבהונות
אידי ואידי עשה שיש בו כרת הוא
א"ל ומטונך הואיל והותר לצרעתו
הותר לקריו ואיכא למידחי דההיא
כרבי יהודה דלא חשיב ליה לקמן
ניתוק לעשה:
זביןובועלי נדות שנכנסו כו'.

 

[RAK BIBI RAK BIBI RAK BI]

תיקראו הלכות טומאה וטהרה במעשה ודיבור,

 

[CrazyNice]

@RAK BIBI RAK BIBI RAK BI לך קח חיסוני ביבי ובוסטרים יהומו טיפש דוחף ביבים בתחת שלך שמאלני מאנייק

 

[chrollo]

פסחים פרק ששי אלו דבריםסז. אלמא יש לך שעה שזבין ומצורעין משתלחין.מן העזרה וטמאי מתים נכנסים לתוכה:בטומאה.כשרוב ציבור טמאין במת עושין
פסח בטומאה וזבין ומצורעין שבהן נדחין: מצורע חמור מזב. לקמן]ע"ב[
מפרש חומריה:ואיזה זה כו'.בתמיה:לא יאכלו ממנו.דכי דייקינן איש נדחה ואין ציבור נדחין בטמא
נפש הוא דדייקינן גבי איש כי יהיה
טמאו(לא כתיב אלא לנפש ובדידה
דייקינן איש ולא ציבור אלמא מהתם
יליף דאי מוישלחוז(כדר"ל זב נמי לישתרי:אלא לעולם מקרא קמא.
וכדדייקינן איש נדחה ואין ציבור נדחין
ודקשיא לך אימא ציבור כלל לא א"כ
דדיוקא דממעטינן ציבור מהאי דינא
לחומרא ממעטינן למאי הילכתא כתב
לנפש למעוטי זבין ומצורעין לכתוב
טומאה סתם דנשמע דבכל טומאות
יחיד נדחה לשני וציבור לית להו
תקנתא דע"כ לנפש למעוטי זבין
ומצורעין אתא ולאחמורי עלייהו ואי
לגבי ציבור לא מחמירו עלייהו ולמימר
דבטומאת מת הוא דאין ציבור נדחין
אלא עושין פסחיהן בטומאה אבל
בטומאת זיבה וצרעת אפילו ציבור
נמי נדחין לגבי מאן מחמיר עלייהו
עלייהו מחמיר יחיד לגבי וכ"ת
וקאמר טמא נפש הוא דאית ליה
תשלומין לשני אבל זב ומצורע אפי'
נטהר בשני לית לי' תקנתא בתשלומין
והתניא יכול לא יהו חייבין לפסח
שני אלא טמא נפש כו':ת"ל איש איש.כל משמע טמא יהיה כי
טומאה מדלא כתיב לנפש ברישא א"נ
איש כי יגע במת ש"מ למידרשי'
באנפיה נפשיה הוא לנפש למה לי
אלא ע"כ מיעוטא דציבור לאקולי אתא
עושין אלא נדחין דאין ולמימרא
בטומאה ומש"ה כתיב לנפש למימר
דבטומאת מת הוא דאקיל עלייהו
אבל זיבה וצרעת לא:לפנים ממחיצתו.
מחיצה שנאסר ליכנס בה דהיינו לפני'
מחומת כל ערי ישראל כדאמר לקמן
מצורע משתלח חוץ למחנה ישראל:
פטור.את יטמאו דלא ממלקותמחניהם:נתקו לעשה.ואע"ג דלאו
בתר לאו כתיב ע"כ לנתוקי לאוי אתא
דקי"לח(לאו שניתק לעשה אין לוקין
עליו דאי לאטעוניה עשה ול"ת הא
כתב ביה עשה אחרינא וישלחו מן
המחנה אבל זבין וטמאי מתים לא
יתירי נתקו לעשה ואע"ג דעשה
כתיבי כל חד וחד למילתיה מדריש
בספריט(ועוד דבהאי כתיב כל ימי
אשר הנגע בו וגו' משמע כל ימיו
בבדד ישב קאי דאם עבר ונכנס
אחר עונש בו ואין ויצא יחזור
כדדרשינן כל ימיוי(דאונס את הנערה במס' מכות)דף טו.(כל ימיו בעמוד
והחזר קאי ומנתקינא ליה ללאוי: זב
מחיצתו הר הבית דאסור ליכנס במחנה לויה כדלקמן שכל הטמאין אין משתלחין אלא מן העזרה לבדה חוץ מזב ובעל קרי שמשתלחין אף מהר
הבית ומצורע משתלח אף ממחנה ישראל דהיינו כל העיר:מחנה לויה.כל הר הבית חוץ לחומת העזרה:עמו.ומשה לוי היה:תנאי היא.דאיכא תנא דלא מייתי ליה קרא לעשה אלא ליתן לו מחנה שלישית:שלא יהו טמאין אחרים יושבין עמו.כגון זבין וטמאי מתים. למדנו לשלוחו של מצורע שהוא חמור מכולן:יכול יהו זבין וטמאי מתים משתלחין למחנה אחת ת"ל ולא יטמאו את מחניהם תן מחנה לזה ומחנה לזה.מדלא כתיב מחנה משמע מחנה לכל אחד ואחד והתם תרתי מחנות כתיבי וישלחו מן המחנה מחוץ למחנה תשלחום והאי
מחוץ למחנה דמצורע ליתן לו מחנה שלישית:אינו צריך.האי מחוץ למחנה ליתן לו מחנה שלישית להוציאו דכולהו מהתם נפקי דע"כ כולן
חמורים זה מזה בטומאותיהן דאי כולהו שוו לענין מחנות לכתוב שילוח בקל ואנא ידענא כל שכן דחמור בעי שילוח ומדכתבינהו
כולהו ש"מ שילוחו של זה לא כשילוחו של זה:זב לא כ"ש.לקמיה פריך מאי חומריה דזב מטמא מת:לרבות טמא שרץ.לשילוח
והוא הדין לנוגע בנבילה וכל טמאי מגע וכיון דכתב רבוייא לטמאי מגע לא איצטריך למיכתב זב דחמור מטמא שרץ שהרי טומאה
יוצאה עליו מגופו: זב אינו מטמא מחמת אונס אם ראה מחמת מאכל ומשתה או חולי או קפיצה כדאמר במסכת נדה בפרק בנות
כותים)לה.(מבשרו]ויקרא טז[ולא מחמת אונסו. ומשנינן כי האי גוונא זב טמויי נמי מטמא כגון טומאת טמאי שרץ שאינו אלא טומאת ערב:
זב
הכתובנתקו לעשה.פי' בקו' דכתיב כל ימי אשר הנגע בו
משמע דניתוק לאו הוא כל ימיו בדד ישב שאם עבר
ונכנס יחזור ויצא ואין בו עונש אחר כמו לא יוכל לשלחה כל ימיו
וקשה לר"י דאם כן ה"ל לאיתויי רישיה דקרא בספרים ועוד הקשה
ריב"א דלא דמי דלא יוכל לשלחה כל
ימיו משמע דליכא לאו אלא כשמשלחה
כל ימיו אבל הכא לא משמע מקרא
הכי ואור"י דהאי נתקו לעשה לא
הוי כשאר לאו הניתק לעשה שהעשה
משמע בסמוך הלאו אחר כתוב
שלתקן הלאו בא כמו לא תותירו ממנו
והנותר וגו')שמות יב(וכמו לא תקח
האם על הבנים שלח תשלח)דברים
כב($אלא ה"פ הכתוב נתקו לעשה
דכיון דכל הטמאים היו בכלל ולא
יטמאו את מחניהם ופרט במצורע
בפני עצמו עשה אתא להוציאו מכלל
האחריםלנתקומןהלאואוליתנובעשה
אבל היכא שאינו כתוב הלאו אלא על
דבר אחד לא מנתקינן את הלאו
בעשה אלא הוי בלאו ועשה וקשה
דבעל קרי נמי לא לילקי אם נכנס
לפנים ממחיצתו שהכתוב נתקו לעשה
דכתיב ויצא אל מחוץ למחנה וי"לב
דהכא בחד קרא איכא תרי עשה בדד
ישב מחוץ למחנה מושבו והאי ניתוק
עשה נראהכ(דלא מהני אלא במחנה
שלישית דלא גרע מזב הואיל ואיכא
לאוקמי ניתוק למחנה שלישי'גובמחנה
שכינה חייב כרת דלא גרע ממחוסר
כפורים וכן משמע בפ' כל הפסולים
)זבחים דל"בדקאמר ואי ביאה במקצת
שמה ביאה היכי מעייל ידיה לבהונות
אידי ואידי עשה שיש בו כרת הוא
א"ל ומטונך הואיל והותר לצרעתו
הותר לקריו ואיכא למידחי דההיא
כרבי יהודה דלא חשיב ליה לקמן
ניתוק לעשה:
זביןובועלי נדות שנכנסו כו'.

בכבוד

 

[RAK BIBI RAK BIBI RAK BI]

@RAK BIBI RAK BIBI RAK BI לך קח חיסוני ביבי ובוסטרים יהומו טיפש דוחף ביבים בתחת שלך שמאלני מאנייק

אני יגמור לך על הפנים פעם הבאה אתה מדבר ככה אתה עובר פורפרה אצלי בבלוק ורץ לבית שלך וליפני שאתה פותח את הדלת עושים ממך בשר לחינוואי יה טמבל אוטיסט עם מוזיקה חנון אם אוזניות מסריח חשב שזה רעיון טוב לדבר עלי גפ כשאתה יושן אפשר להגיע אליך

 

[Memento Mori]

תיקראו הלכות טומאה וטהרה במעשה ודיבור,

אבי אבות הטומאה פה פורום הומואים לסביות גרוע יותר ממצרים

 

[CrazyNice]

אני יגמור לך על הפנים פעם הבאה אתה מדבר ככה אתה עובר פורפרה אצלי בבלוק ורץ לבית שלך וליפני שאתה פותח את הדלת עושים ממך בשר לחינוואי יה טמבל אוטיסט עם מוזיקה חנון אם אוזניות מסריח חשב שזה רעיון טוב לדבר עלי גפ כשאתה יושן אפשר להגיע אליך

לך תגמור בפח אשפה ימסריח מתחנגל במנגלים על התחת שלך ימסכן