יש לי ארבעה דמבלים בבית
במחלקה היה איזה אח קוסטה רוסי שרירן שהיה מוציא משקולות ואביזרי כושר למטופלים בלובי בזמן משמרת ערב. אחד מהאחים היה עושה דחיקות וכולו מתנשף. הוא נראה כאילו הוא מתכונן לסרט של ג'ון וויק חחח. אבל זה מרשים שבגילם הם בכושר בכלל ועוד אחרי פציעה שהייתה לו בעבודה.
Long story short.
שני ילדים רבו בחדר כי אחד מהם התנהג 'sus', ועשה לו קטעים. בא כאילו 'לקרוא לו בשמות', הוא דיבר אליו כמו תינוק ושלח אליו ידיים, מקס (השני) לא אהב את זה ולקח קשה, אז הוא אמר לו שיפתרו את זה כמו גברים אז הם הלכו ראש בראש בחצר
(שניהם מפותחים גופנית, וגם נמדדו מטר 86 ו-84).
עכשיו מזכיר לך שזו מחלקה של חבר'ה בגילאי צבא אז לכאורה הם בשיא החוזק הגופני. נגיד אני הייתי בזמנו בן 18 רק מטר 75 לפני ה-gh, עכשיו 78. מרגישים את ההבדל IRL. נחשבתי בין הנמוכים. היה שם מטופל אוטיסט אחד בשם עופרי, שהיה צריך לכופף את הראש כדי לעבור בקורה של הדלת ולעבור למסדרון
בקיצור האח יאן שבא להפריד ביניהם נפל על קוסטה וקרע לו את השריר (הוא גדול מימדים, בלשון המעטה, שוקל לפחות 150 קילו בעיני)
(דרך אגב אותו מטופל בנצי זרק עליו כיסא ויאן בכה, אחר כך שלחו אותו לבית חולים ומה עשו בתגובה? קשרו את הנכה למיטה בחדר בידוד כל המשמרת)
מקרה מצער.
חוץ מזה קוסטה בנאדם טוב. אח עם מוסר עבודה, דאג מאוד לשלום המטופלים במחלקה.
כל זה שמעתי מפה לאוזן, זה היה בחודש שהעבירו אותי למחלקה פתוחה.
גם דיברתי עם בנצי בווצאפ לפני כמה חודשים, הוא אמר לי שהשתחרר מהכלא אחרי שישב שם כמה חודשים טובים ובכלל זה לא היה זמין לאף אחד..
הוא גם הגיע למיון כמה פעמים אחרי שבעטו אותו מהמחלקה, כי החזיק סמים.
האחים המוסמכים אמרו לי שהוא איש בלתי רצוי. למרות שיצא לנו לשוחח לא מעט וגם הוא היה דתל"ש כמוני, הוא לא שומר שבת אבל חובש כיפה. לא מבין אותו בשיט אבל בחור חביב
