אז אני עובד בחלקי בבית מזון, ורציתי להתאמן על הכנת הקפה שלי. לשם כך הייתי צריך חלב, כדי להקציף.
לא הרגשתי סופר טוב עם זה שאני מבזבז למעסיק כסף על חלב כדי להתאמן.
מדי פעם הייתי מנסה לתקן את זה בזה שפשוט הכנסתי כסף חזרה לקופה. חמש או עשר שקל, בוודאי יכסה את הכסף של הקרטון.
עוד חלק אצלי היה השעות. בעצם אנחנו מקבלים כסף לפי רבעי שעה. אז אם נכנסת ב12:00 והחתמת והחתמת יציאה ב13:01 אתה תקבל על שעה ורבע כסף.
זאת זכות במדינה מפותחת לשלם לעובדים ולא להחסיר, אבל במציאות אתה מקבל כסף על משהו שלא מגיע לך.
אי לכך, השתדלתי להתקרב ל13:00 בדוגמה הזאת ולא לחרוג מזה, אבל מצד שני גם לא להחתים ב12:46 כי אז הייתי מקבל כסף על שעה בדוגמה הזאת ולא על 45 דקות.
צריך לשאול האם זאת לא הגזמה פראית להתעסק בדברים כאלה. זה לא בהכרח ניפוח האגו, אלא יותר פחד שנובע מדת.
לא הרגשתי סופר טוב עם זה שאני מבזבז למעסיק כסף על חלב כדי להתאמן.
מדי פעם הייתי מנסה לתקן את זה בזה שפשוט הכנסתי כסף חזרה לקופה. חמש או עשר שקל, בוודאי יכסה את הכסף של הקרטון.
עוד חלק אצלי היה השעות. בעצם אנחנו מקבלים כסף לפי רבעי שעה. אז אם נכנסת ב12:00 והחתמת והחתמת יציאה ב13:01 אתה תקבל על שעה ורבע כסף.
זאת זכות במדינה מפותחת לשלם לעובדים ולא להחסיר, אבל במציאות אתה מקבל כסף על משהו שלא מגיע לך.
אי לכך, השתדלתי להתקרב ל13:00 בדוגמה הזאת ולא לחרוג מזה, אבל מצד שני גם לא להחתים ב12:46 כי אז הייתי מקבל כסף על שעה בדוגמה הזאת ולא על 45 דקות.
צריך לשאול האם זאת לא הגזמה פראית להתעסק בדברים כאלה. זה לא בהכרח ניפוח האגו, אלא יותר פחד שנובע מדת.
