-
יצא עדכון חדש לחוקי האתר: לחצו כאן
האם אריסטו המציא את הגלגל?
- פותח האשכול Memento Mori
- תאריך התחלה
@blackarch בתכל׳ס אריסטו המציא את הגלגל במידת מה. הראשון לנסח את הלוגיקה כמדע בספרי אורגנון (מתורגם לעברית: "כל מלאכת ההיגיון").
[פה דיברתי לפני כן: "אם מפרשים שהעולם קדמון, בלי חידוש
(כדעת אריסטו, וכן גלגלי השמיים הווה מוחלט)
ואין ממש באותות ובמופתים [בתנאי שיש אך ורק הנהגה טבעית] אז חוב מעלינו לפרוק עול תורה
לגבי אפלטון זה מורכב
צריך עיון"]
אם נפרש כדעת אריסטו (הלוא הוא מן התועים), נקלע לצרות.
עם כל הכבוד שהיה חכם פילוסופיא הגדול בזמנו.
לא סתם הוא [הרמב״ם] עמד על כך שאין מבין ממנו בכל אשר קורה מאצל לגלגל הירח
ודוק; כוונת המאמר לקורה מלמטה לגלגל הירח.
מגלגל הירח ומעלה זה מחשבה וסברה בלבד.
באותו מאמר הוא מוסיף לומר גם כן..
וכלל אומר לך - אף על פי שאדע שהרבה מן העוזרים לאוהביהם ייחסוני באלו המאמרים אם למיעוט הבנת דבריהם או לנטיה מהם בכונה אלא שאני לא מפני זה אמנע מלומר מה שהשגתיו והבינותיו כפי קוצר יד שכלי והכלל ההוא - הוא שכל מה שאמרו אריסטו בכל הנמצא אשר מתחת גלגל הירח עד מרכז הארץ - הוא אמת בלא ספק ולא יטה ממנו אלא מי שלא יבינהו או מי שקדמו לו דעות ירצה להרחיק מהם כל סותר ולשמרם או שימשכוהו הדעות ההם להכחיש ענין נראה; אמנם כל מה שידבר בו אריסטו מגלגל הירח ומעלה - הוא כדמות מחשבה וסברה מלבד קצת דברים - כל שכן במה שיאמרהו בסדר השכלים וקצת אלו הדעות האלוקיות אשר יאמינם ובהם - ההרחקות העצומות וההפסדים הנראים המבוארים בכל האומות והתפשטות הרעות ואין מופת לו עליהם:
ולא תדקדק היותי קושר הספקות אשר התחיבו לדעתו ותאמר הבספקות יבטל דעת או יתקים סותרו? - אמת כי הענין אינו כן! אלא אנחנו נעשה עם זה הפילוסוף מה שצוונו שנעשהו הנמשכים אחריו. וזה שאלכסנדר כבר באר שכל מה שלא יעמוד עליו מופת - צריך שיונחו שני קצות הסותר בענין ההוא ויראה מה יתחיב לכל אחד משני הסותרים מן הספקות ויאמן המעט בהם ספקות. וכן אמר אלכסנדר ימשך הענין בכל מה שיאמרהו אריסטו מן הדעות האלוקיות אשר לא יעמוד עליהם מופת - כי כל מי שהיה אחר אריסטו יאמר כי אשר אמרו בהם אריסטו - יותר מעט ספקות מכל מה שאפשר שיאמר בו:
וכן עשינו אנחנו כאשר התבאר אצלנו שזאת השאלה - והיא אם השמים הוים או קדמונים? - אין מופת על אחד משני הסותרים בה ובארנו הספקות המתחיבות לכל אחת משתי הדעות הראינו לך שדעת הקדמות יותר רב ספקות ויותר מזיק במה שראוי שיאמן בחוק האלוה; מחובר אל היות החידוש - דעת 'אברהם אבינו' ונביאנו משה עליהם השלום:
ואחר שזכרתי בחינת הדעות בספקות הנני רואה שאבאר לך בזה מעט:
(כדעת אריסטו, וכן גלגלי השמיים הווה מוחלט)
ואין ממש באותות ובמופתים [בתנאי שיש אך ורק הנהגה טבעית] אז חוב מעלינו לפרוק עול תורה
לגבי אפלטון זה מורכב
צריך עיון"]
אם נפרש כדעת אריסטו (הלוא הוא מן התועים), נקלע לצרות.
עם כל הכבוד שהיה חכם פילוסופיא הגדול בזמנו.
לא סתם הוא [הרמב״ם] עמד על כך שאין מבין ממנו בכל אשר קורה מאצל לגלגל הירח
ודוק; כוונת המאמר לקורה מלמטה לגלגל הירח.
מגלגל הירח ומעלה זה מחשבה וסברה בלבד.
באותו מאמר הוא מוסיף לומר גם כן..
וכלל אומר לך - אף על פי שאדע שהרבה מן העוזרים לאוהביהם ייחסוני באלו המאמרים אם למיעוט הבנת דבריהם או לנטיה מהם בכונה אלא שאני לא מפני זה אמנע מלומר מה שהשגתיו והבינותיו כפי קוצר יד שכלי והכלל ההוא - הוא שכל מה שאמרו אריסטו בכל הנמצא אשר מתחת גלגל הירח עד מרכז הארץ - הוא אמת בלא ספק ולא יטה ממנו אלא מי שלא יבינהו או מי שקדמו לו דעות ירצה להרחיק מהם כל סותר ולשמרם או שימשכוהו הדעות ההם להכחיש ענין נראה; אמנם כל מה שידבר בו אריסטו מגלגל הירח ומעלה - הוא כדמות מחשבה וסברה מלבד קצת דברים - כל שכן במה שיאמרהו בסדר השכלים וקצת אלו הדעות האלוקיות אשר יאמינם ובהם - ההרחקות העצומות וההפסדים הנראים המבוארים בכל האומות והתפשטות הרעות ואין מופת לו עליהם:
ולא תדקדק היותי קושר הספקות אשר התחיבו לדעתו ותאמר הבספקות יבטל דעת או יתקים סותרו? - אמת כי הענין אינו כן! אלא אנחנו נעשה עם זה הפילוסוף מה שצוונו שנעשהו הנמשכים אחריו. וזה שאלכסנדר כבר באר שכל מה שלא יעמוד עליו מופת - צריך שיונחו שני קצות הסותר בענין ההוא ויראה מה יתחיב לכל אחד משני הסותרים מן הספקות ויאמן המעט בהם ספקות. וכן אמר אלכסנדר ימשך הענין בכל מה שיאמרהו אריסטו מן הדעות האלוקיות אשר לא יעמוד עליהם מופת - כי כל מי שהיה אחר אריסטו יאמר כי אשר אמרו בהם אריסטו - יותר מעט ספקות מכל מה שאפשר שיאמר בו:
וכן עשינו אנחנו כאשר התבאר אצלנו שזאת השאלה - והיא אם השמים הוים או קדמונים? - אין מופת על אחד משני הסותרים בה ובארנו הספקות המתחיבות לכל אחת משתי הדעות הראינו לך שדעת הקדמות יותר רב ספקות ויותר מזיק במה שראוי שיאמן בחוק האלוה; מחובר אל היות החידוש - דעת 'אברהם אבינו' ונביאנו משה עליהם השלום:
ואחר שזכרתי בחינת הדעות בספקות הנני רואה שאבאר לך בזה מעט: