אני מרגיש מותקף. היא רק האשימה אותי שאני לא לוקח תרופות. לא נתנה לי הזדמנות לדבר. כלום. עכשיו אני קובע תור שוב לעוד כמה חודשים להמשך מעקב. התאמצתי בשביל להגיע לכאן וגם הכנתי את עצמי הרבה זמן ממש טוב כתבתי לי דברים חשובים. ממש התאמצתי ולא יצא מזה כלום. אני באתי לבקש עזרה. זה פגישה שלישית. לא עוזרים לי. קרלו הציע לי ללכת לפסיכיאטר פרטי. לא יודע מה זה ישנה. הם כולם אותו דבר. הפגישה היום ערכה פחות מ5 דקות עד שהיא אמרה לי להתקדם לכיוון הדלת וללכת הביתה. הייתי מאוד מפוחד. מילה אחת שהיא אמרה הצליחה לשתק אותי. אני לא מתפקד. לא יודע לאן אני הולך מפה. כנראה לחזור לסבול.
