כן, הורים לא אוהבים לשמוע דברים כאלה, בכללי נורמים בורחים מאמירות כאלה ומבטלים אותן על הסףתשמע בנקודה מסוימת אמרתי להורים שלי שאני עייף, אין לי רצון עמוק לחיות
אני כאן בתקווה שאלוהים יקצור אותי. הם שונאים לשמוע את זה, אבל אני פשוט גמור נפשית.
אני לא מרגיש חי בעולם הזה, אני לא מרגיש שזה התכלית.
אני מרגיש שאני כאן כמו בתחנת אוטובוס, שיהיה התחנת אוטובוס הכי נוחה שיש, בסופו של דבר זה לא בית אלא תחנת מעבר זמנית.
אתה לא היחיד שלא מת על החיים, אף אחד מאיתנו הוא לא עומר אדם או ערן זהבי, זורמים ומנסים להעביר את זה בכמה שפחות סבל, ביותר הנאה יותר הצלחה.. ותזכור שלכולם יש נפילות