אחרי שכל האשכולות כאן על דתות מונותאיסטיות החלטתי לפתוח אשכול על דת פוליתאיסטית שכבר לא קיימת יותר, למרות שלא בטוח כמה היא באמת פוליתאיסטית כי הפילוסופים היוונים לא היו באמת פוליתאיסטים לפי הדת.
אחד הסיפורים המעניינים במיתולוגיה היוונית זה הרקולס. הוא נולד מזאוס שזיין אישה אנושית והרה מקנאת בו. הרקולס הורג את הנחשים שהרה שולחת והיא לא מפסיקה לנסות להרוג אותו. בסוף מביאה לו ניסיונות שהוא עובר ואז הופך לאל.
עד כאן הסיפור הקלאסי אבל מה מסתתר בו? הוא באמת כל כך פשוט? או שהיוונים הsteppe היו חכמים יותר ודיברו באלגוריה על רעיונות פילוסופיים ומטאפיזיים גבוהים יותר לא כמו הנכים ממסובוטמיה שהבינו את האלים כישויות ממשיות?
לפי היוונים האלים לא ישויות. הם שכלים נבדלים שמייצגים מציאות גבוהה יותר או אידאות. אל לא יכול לבגוד, אלה לא יכולה לרדוף והמציאות של השכלים היא סטטית כי הם מציאות גבוהה יותר כי יותר קרובים לאחד. התנועה, השינוי והתהליך מייצגים את הנפש ואת החומר.
הרקולס מראה את התכונות של זאוס. הוא יצירה בלי גבול, עוצמה, כוח ואפילו שלמות מסויימת. וזה מה שמייחד אותו. הרה מייצגת את הסדר לפי התחומים שהיא אחראית עליהם.
הרקולס לפי התפיסה המקובלת השם שלו זה ללעוג להרה. אבל ייתכן שהשם שלו מראה על אירוניה. כי בלי השכל אין נפש כי הנפש נובע ממציאות גבוהה יותר והשכל בעצמו נובע משלמותו של האחד.
בלי הרה אין הרקולס כי קיומו הוא מהאצלה מהשכל שמקיים את הנפש. אבל המשמעות של השם אפילו יותר אירונית.
כל המשימות של הרקולס זה להביא סדר לתוך הכאוס. אם הרה מסמלת את הסדר אז בפעולותיו הוא מביא את התהילה של הרה בעולם. באופן אירוני למרות שרחוק ממנה הוא כן מביא סדר שמייצג אותה.
הסדר או הלוגוס קשור לשכל. וזאוס מייצג את השכל. מכאן שהרה לא אידאה כמו רוב האלים. היא למעשה מייצגת את הסדר בתוך השכל. שהיא בעצמה מובנית בו ולא מובחנת. כלומר זה יחס בתוך השכל.
בגלל הריחוק מהאחד המציאות יורדת. ואז נוצרים טרגדיות כמו יצירה ללא גבול, עוצמה שלא מביאה לכלום, סדר ללא משמעות.
הרקולס סובל מזה בגלל שהוא בעולם הנפש שבו יש תהליך ושינוי. אפשר לראות שהבגידה רק מהצד של הרקולס ולא של זאוס. והרדיפה היא הריחוק ולא רדיפה אמיתית. כמו שבדתות הפועל אלוהים לא רודף אף אחד. זה רק מספרים לנהוראים שיתנהגו יפה ויהיה אפשר לנצל אותם.
הדבר היחיד שחסר אחרי השלמת הנפש זה השגת האמת המופשטת שאינה תלויה בחומר כדי לעלות לשכל. זה לא קיים במיתוס, אבל הרקולס כן הופך בסוף לאל אז כנראה השיג את זה. או שהפעולה של הסדר הצטיירה לו בנפש עד שעשה אותה כי היא אמת ולא כדי לברוח מהרה. אולי כאן יש למידה שמאפשרת לו להגיע אל השכל על ידי ידיעת האמת.
מעניין אם תפיסות כאלה השפיעו גם על הנצרות וככה הגיעה למסקנה דומה לגבי השילוש.
מעניין שזה הפוך לסיפור הבריאה בתנך. שם האדם יורד אל הנפש, נוצר ריבוי נוסף ואז שמנסה לחזור אל השכל נופל אל החומר והדמיונות ומגיע לעולם החומר שמאופיין בהיווצרות ומוות (חוץ מהאתר שזה רמה גבוהה יותר של חומר נצחי שלא מתפרק ליסודות כי הוא יסוד אחר)
אשכול הבא אולי יהיה על הפרוטסטנטיות, המיתולוגיה הנורדית ופילוסופיה גרמנית. גם שם יש רעיונות מעניינים למרות שהרבה נכים רואים אותם כפרימיטיבים. בפועל כל הרעיונות האלה קיימים בכל המיתולוגיות הסטפיות אבל המיתולוגיות של המזרח יש פחות עומק ורעיונות פילוסופיים גבוהים
@איש
אחד הסיפורים המעניינים במיתולוגיה היוונית זה הרקולס. הוא נולד מזאוס שזיין אישה אנושית והרה מקנאת בו. הרקולס הורג את הנחשים שהרה שולחת והיא לא מפסיקה לנסות להרוג אותו. בסוף מביאה לו ניסיונות שהוא עובר ואז הופך לאל.
עד כאן הסיפור הקלאסי אבל מה מסתתר בו? הוא באמת כל כך פשוט? או שהיוונים הsteppe היו חכמים יותר ודיברו באלגוריה על רעיונות פילוסופיים ומטאפיזיים גבוהים יותר לא כמו הנכים ממסובוטמיה שהבינו את האלים כישויות ממשיות?
לפי היוונים האלים לא ישויות. הם שכלים נבדלים שמייצגים מציאות גבוהה יותר או אידאות. אל לא יכול לבגוד, אלה לא יכולה לרדוף והמציאות של השכלים היא סטטית כי הם מציאות גבוהה יותר כי יותר קרובים לאחד. התנועה, השינוי והתהליך מייצגים את הנפש ואת החומר.
הרקולס מראה את התכונות של זאוס. הוא יצירה בלי גבול, עוצמה, כוח ואפילו שלמות מסויימת. וזה מה שמייחד אותו. הרה מייצגת את הסדר לפי התחומים שהיא אחראית עליהם.
הרקולס לפי התפיסה המקובלת השם שלו זה ללעוג להרה. אבל ייתכן שהשם שלו מראה על אירוניה. כי בלי השכל אין נפש כי הנפש נובע ממציאות גבוהה יותר והשכל בעצמו נובע משלמותו של האחד.
בלי הרה אין הרקולס כי קיומו הוא מהאצלה מהשכל שמקיים את הנפש. אבל המשמעות של השם אפילו יותר אירונית.
כל המשימות של הרקולס זה להביא סדר לתוך הכאוס. אם הרה מסמלת את הסדר אז בפעולותיו הוא מביא את התהילה של הרה בעולם. באופן אירוני למרות שרחוק ממנה הוא כן מביא סדר שמייצג אותה.
הסדר או הלוגוס קשור לשכל. וזאוס מייצג את השכל. מכאן שהרה לא אידאה כמו רוב האלים. היא למעשה מייצגת את הסדר בתוך השכל. שהיא בעצמה מובנית בו ולא מובחנת. כלומר זה יחס בתוך השכל.
בגלל הריחוק מהאחד המציאות יורדת. ואז נוצרים טרגדיות כמו יצירה ללא גבול, עוצמה שלא מביאה לכלום, סדר ללא משמעות.
הרקולס סובל מזה בגלל שהוא בעולם הנפש שבו יש תהליך ושינוי. אפשר לראות שהבגידה רק מהצד של הרקולס ולא של זאוס. והרדיפה היא הריחוק ולא רדיפה אמיתית. כמו שבדתות הפועל אלוהים לא רודף אף אחד. זה רק מספרים לנהוראים שיתנהגו יפה ויהיה אפשר לנצל אותם.
הדבר היחיד שחסר אחרי השלמת הנפש זה השגת האמת המופשטת שאינה תלויה בחומר כדי לעלות לשכל. זה לא קיים במיתוס, אבל הרקולס כן הופך בסוף לאל אז כנראה השיג את זה. או שהפעולה של הסדר הצטיירה לו בנפש עד שעשה אותה כי היא אמת ולא כדי לברוח מהרה. אולי כאן יש למידה שמאפשרת לו להגיע אל השכל על ידי ידיעת האמת.
מעניין אם תפיסות כאלה השפיעו גם על הנצרות וככה הגיעה למסקנה דומה לגבי השילוש.
מעניין שזה הפוך לסיפור הבריאה בתנך. שם האדם יורד אל הנפש, נוצר ריבוי נוסף ואז שמנסה לחזור אל השכל נופל אל החומר והדמיונות ומגיע לעולם החומר שמאופיין בהיווצרות ומוות (חוץ מהאתר שזה רמה גבוהה יותר של חומר נצחי שלא מתפרק ליסודות כי הוא יסוד אחר)
אשכול הבא אולי יהיה על הפרוטסטנטיות, המיתולוגיה הנורדית ופילוסופיה גרמנית. גם שם יש רעיונות מעניינים למרות שהרבה נכים רואים אותם כפרימיטיבים. בפועל כל הרעיונות האלה קיימים בכל המיתולוגיות הסטפיות אבל המיתולוגיות של המזרח יש פחות עומק ורעיונות פילוסופיים גבוהים
@איש
