תלוי מה מידת הפגיעה. זה טבעי שתהיה ירידה זמנית כאן. ולא צריך לתקוף כל מצב זמני ולראות בו בעיה קלינית או פתולוגית. ברוב המקרים זה גם יחלוף לבד אחרי כמה שבועות.
וזה גם תלוי במה רוצים לדון. במסגרת של בעיה רפואית עם פתולוגיה ברורה וחריגה ביולוגית אמיתית שגורמת לכשל מערכתי או פעילות לקויה של מערכת בגוף, או תחום שנועד לעזור לאנשים להתגבר על בעיות.
בגלל שזה תחום לכאורה רפואי הוא אמור לרשת את ההגדרות, המושגים, נקודות המוצא, ההסתכלות על הבעיה וצעדי הפתרון מהרפואה. אם היו מתנתקים מהרפואה זה היה משהו אחר. אם זה היה פסיכולוגיה זה היה סיפור אחר. כאן הם סוטים יותר מדי מהרפואה.
גם העדר חלופה לא מכשיר את הטיעון. זה כשל מן הבורות וחלופה כוזבת.
עד כאן זה מהבחינה האקדמית. מהבחינה הקלינית טיפולית זה יותר מסובך מה באמת צריך לעשות, אבל לפחות שישמרו על עקביות וינסו לצמצם את האבחנות למינימום בגלל שבכל מקרה מאוד קלושות ולא להרחיב את זה יותר מדי. לא כל קושי גם צריך שיהיה לזה שם. אפשר לסייע גם בלי אבחנה מתאימה.
לדעתי גם בכלל אין לו שום תוקף מדעי בכלל