-
צרו איתנו קשר דרך האימייל: darktalkforum@gmail.com
עקבו אחרינו בטוויטר וברשתות חברותיות כדי להתעדכן בשינויים, אם האתר לא זמין, תקלות ועוד: טוויטר -
יצא עדכון חדש לחוקי האתר: לחצו כאן
מה דעתכם על אלוהי שפינוזה?
- פותח האשכול איש
- תאריך התחלה
שאלת גוף נפש זה משהו שידיר שינה מעיני.
לגבי עולם הבא:
אני אולי אאחוז לדעת אריסטו / הרמב"ם. כאשר הגוף הזמני איננו, נשארת רק האחיזה במושכלות הנצחיות. זה חלק אלוקה ממעל
דרך אגב אליבא דרמב"ם גם גוי יכול לקנות חכמה. הוא החשיב את אריסטו ל- G.O.A.T. בעיניני פילוסופיא "כל מה שאמר אריסטו... מאצל גלגל הירח עד מרכז הארץ – הוא נכון בלי פקפוק"
אבל לדעתי הקטן זה לא סוד שאריסטו מן התועים. ועם זאת אני לא מאמין גדול בהשארות הנפש, כמו שאני לא מאמין גדול בגלגולים
כי הנושא מבלבל, אין לי דעה חד משמעית עליו
אבל ידוע כבר שקאנט הפריך את הטיעונים להשארות נפש בביקורת התבונה הטהורה
אני רק אחדד פה שאין חובות עבור אף אדם בענייני מחשבה, כל עוד לא מדובר בכפירה בעיקר
תמיד אפשר לתרץ את דרכך החוצה מהמבוכה
זה מזכיר לי את המשפט של החכם בתהילים;
"תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו".
הפירוש לפסוק הזה יכול להיות הכוח המדמה, שכמובן בעוכרי הנפש הבהמית(פסיכה האסתטי)
נערך לאחרונה:
"המוות אינו אחד ממאורעות החיים. את המוות אין אנו חווים. אם נבין את הנצח לא כמשך זמן אינסופי אלא כאי־זמניות, הרי מי שחי בהווה חי בנצח. חיינו הם ללא קץ ממש כמו שדה הראיה שלנו, שהוא ללא־גבולות." (ויט'. טרקטט לוגי פילוסופי.)
ראסל אמר עליו מיסטי משהו
היהדות קיבלה את התפיסה של עולם הבא עם השכל. זה לא משנה אם הולכים לתפיסה ניאופלטונית/קבלית או רמבמיסטית אריסטוטלית. מה שהיהדות מאמינה לא מסתדר עם מה שרנולד אומר.
אולי אם הולכים לתפיסה הפלטוניסטית ואנשים שלא עלו מהנפש אל השכל. אבל שם זה לא עולם הבא.
גם מה שהרמבם קורא נפש זה לא מה שהקבלה קוראת נפש, וזה לא מה שהניאופלטונים הלא מקובלים קוראים נפש וזה לא מה שרוב הדתיים קוראים נפש.
הם צריכים לעשות סדר במושגים ולגרום להרבה טעויות.
השארות נפש מחוץ לאמונות הדתיות ואם יש משהו אחרי המוות זה נושא אחר. אני מדבר על זה שרנולד לא מבין מה האמונה שלו אומרת וגם נחשב כופר. ושכתבתי לו את זה ניסה לתקוף אותי כמו תמיד שלא מסוגל לתת תשובה עניינית ולא מבין בכלל מה אני כותב לו
בלשון קבלית, שאומרים אור אינסוף הוא ביטוי רצון של האין סוף.
בגלל זה בקבלה לוריאנית יש את החילוקים של העולמות שהם "פרצופים" כי מכל הגוף אם תכסה יד או רגל עדיין תוכל לראות בפנים שם האדם מה הוא חושב או מרגיש, אבל ברגע שהפרצוף שלו מוסתר לא נדע.
כלומר פרצוף X הוא אומר שדרך הנתיב הזה מתבטא אור אינסוף בתדר X.
לפי זה נלך עם הצמצום, אין צמצום או הפחתה בעצם הבורא אלא יש צמצום בכלים, כלומר אנחנו לדוגמה נמצאים בעולם העשייה שבו יש טווח קבוע לכמה רצון הבורא נוכל להשיג, וצורות שכלתניות ביצירה יכולים להשיג יותר מאיתנו כי הכלים שלהם זכים יותר ולכן הם יכולים לקלוט "יותר" אור(או אור שהוא "גבוה" יותר, זה לא בדיוק אותו דבר אבל העקרון מובן)
האור עצמו הוא אותו אור, הרצון של הבורא הוא אחד בכל העולמות אבל הנפרדים שהם הנבראים לא משיגים שווה בשווה.
@אוהיו גוזאימאסו @blackarch
ירון ידען על שפינוזה
להבנתכם העצם (סובסטנציה) זאת אשליה?
האם שוב נקלענו למשחקי לשון?
שתפו את דעתכם..
הארי לא התייחס לזה מעבר להקדמה הזו
אני מסכים איתך שזה לא משהו שבני אדם יכולים לעמוד עליו לגמרי, אם אנחנו אומרים שמשהו מסוים קיים אז בהכרח הניגוד שלו לא מתקיים באותו זמן ואותו מקום איתו ביחד
אבל כראה שמבחינת האינסוף, אין את החוק הזה
אינסוף ואנטי אינסוף אין להם בעיה להתקיים ביחד והם לא מבטלים זה את זה
בייסיקלי הבורא יכול בו זמנית גם להיות אחיד בתוך כל הקוסמוס וגם לחיות יצורים נבראים ממנו, הוא לא יכול להיות באמת כל יכול אם הוא לא יכול לבצע שני דברים מנוגדים בו זמנית שחושבים על זה
אכן, יש כאלו שלא תופסים במושג האלוהים כישות שמיימית. קשיא בתיאולוגיה זה יישוב הטרנסצנדטי (שמיימי) עם האימננטי (פנימי). זה מובא לדיון בתורת הראי"ה קוק.
זה מזכיר את המאמר "סובב כל עולמין" לעומת "ממלא כל עולמין".
לדעתי הקטן זה אחת השאלות הגדולות בפילוסופיא
