"פילוסוף הינו אדם שצריך לרפא מחלות שכליות רבות בכוחות עצמו טרם שיוכל להגיע למושגי השכל הישר" ~ Ludvig Vittgenstein, 1944, "Culture and Value".
דרך אגב ת"ז חולק על ויטגנשטיין פה"פילוסוף הינו אדם שצריך לרפא מחלות שכליות רבות בכוחות עצמו טרם שיוכל להגיע למושגי השכל הישר" ~ Ludvig Vittgenstein, 1944, "Culture and Value".
מטרת הטרקטטוס לוגי-פילוסופי זה לחקור את גבולותיה הטרנסצדנדנטיים של השפה. כפי שאמר ויט' בהקדמת המחבר: הספר יתווה, אם כן, גבולות למחשבה, או, בעצם, לא למחשבה אלא לביטוייה של המחשבה: כי כדי להתוות גבול למחשבה היה עלינו להיות מסוגלים לחשוב את שני צדדיו של הגבול (כלומר, היה עלינו להיות מסוגלים לחשוב את מה שאינו נותן את עצמו לחשיבה).שאלה נוספת שפרסמתי במדור פילוסופיא על ויט':
" למה הכוונה באמרה: "גבולות שפתי משמעם גבולות עולמי"? "
תפוחי זהב השיב:
" אותה צורה לוגית היא גבול לשפה, איננו מסוגלים לחשוב מחוץ לה, ובמובן זה היא גם גבולות העולם בו אנו חי, שכן משמעות התימון, השפה, היא שהוא מסוגל להתאים לכל מצב עניינים משפט, על כן גבולות השפה הם גבולות העולם. "
ברוך שובך!זה שהבעיות בפילוסופיה בעצם נובעות מהגדרות בעיתיות או עמומות שיוצרות סתירות ומחשבות לא עקביות? זה נכון ששימוש שגוי בשפה יוצר בלבול אבל אני לא חושב שזה פותר את השאלות.