טופלתם בכדורים פסיכיאטריים ולא עזר? תבדקו טיפול גירוי מגנטי, או באנגלית - TMS. הפרטים ששווה לדעת הם בהמשך כדי לחסוך כסף.
חשוב לציין - זה טיפול מאושר ומוכר במערכות הבריאות במדינת ישראל ומדינות אחרות, זה לא כשפים ומיתוסים.
טיפול TMS, ראשי תיבות של Transcranial Magnetic Stimulation, הוא שיטה רפואית לא פולשנית המשתמשת בפולסים מגנטיים כדי להשפיע על פעילותם של תאי עצב באזורים מסוימים במוח. בשנים האחרונות הפך הטיפול לאפשרות מוכרת עבור אנשים המתמודדים עם דיכאון, במיוחד כאשר תרופות או פסיכותרפיה לא הביאו לשיפור מספק.
במהלך הטיפול יושב המטופל בכיסא, ואיש מקצוע מצמיד סליל אלקטרומגנטי לאזור מוגדר בקרקפת. הסליל יוצר שדה מגנטי המשתנה במהירות ומעורר זרמים חשמליים חלשים ברקמת המוח. מטרת הגירוי היא להשפיע על מעגלים עצביים הקשורים לוויסות מצב הרוח ולתפקודים נוספים. המטופל נשאר ער, אינו זקוק להרדמה, ובדרך כלל יכול לחזור לפעילות שגרתית מיד לאחר המפגש.
סדרת טיפולים רגילה כוללת לרוב חמישה מפגשים בשבוע במשך ארבעה עד שישה שבועות, אם כי קיימים גם פרוטוקולים קצרים יותר. משך המפגש משתנה בהתאם למכשיר ולשיטה שבה משתמשים. בזמן הגירוי עשויים להישמע נקישות ולהופיע תחושת הקשה קלה על הקרקפת.
העדויות המחקריות החזקות ביותר נוגעות לטיפול בדיכאון. בחלק מהמכשירים והפרוטוקולים נעשה שימוש גם לטיפול בהפרעה טורדנית־כפייתית (OCD), ואילו שימושים אחרים עדיין נחקרים. חשוב להדגיש ש-TMS אינו מבטיח החלמה, ושיעור השיפור משתנה מאדם לאדם. לעיתים משלבים אותו עם טיפול תרופתי או פסיכולוגי, בהתאם לצורך.
תופעות הלוואי הנפוצות כוללות כאב ראש, אי־נוחות בקרקפת או סחרחורת קלה. פרכוס הוא סיבוך נדיר מאוד, ולכן לפני תחילת הטיפול נערכת הערכה רפואית, לרבות בירור על שתלים מתכתיים, מכשירים רפואיים ומחלות רקע.
למרות שמדובר בשיטה המשתמשת באנרגיה מגנטית, היא אינה זהה לטיפול בנזעי חשמל (ECT). ב-TMS הגירוי ממוקד יותר, אין צורך בהרדמה כללית, ואין כוונה לגרום לפרכוס טיפולי. עם זאת, הבחירה בין השיטות תלויה בחומרת המצב, בדחיפות ובשיקולים רפואיים אישיים וכן בתגובה לטיפולים קודמים לאורך השנים.
---
טופלתם בכדורים פסיכיאטריים ולא עזר? תשקלו TMS.
הפרטים בישראל:
לפי המכון הרפואי בירושלים, הרצוג, לפחות אצלהם ואו בשערי צדק ירושלים, התהליך הוא כזה:
צריך הפניה מפסיכיאטר לטיפול tms, וצריך אבחנת פסיכיאטר לאוסידי או לדיכאון.
ההבדל בין אוסידי לדיכאון הוא שדיכאון מסובסד על ידי קופת החולים, וככה אתם יכולים לחסוך אלפי שקלים.
לאחר הפניית פסיכיאטר ואבחנה להפרעה, אוסידי או דיכאון, אפשר לפנות או פרטי למכון המטפל או עם שתי התחייבויות.
אצל מכון הרצוג לפחות יש שני קודים של התחייבות:
90867 - התחייבות לאבחון של הפרעה
90868 - קוד התחייבות לטיפולים עצמם
התחייבות זה בעצם מימון של קופת החולים.
עבור דיכאון יש 20 טיפולים, חמש פעמים בשבוע במשך חודש, וכל טיפול 20 דקות ביום. עבור אוסידי יש 29 טיפולים וכל טיפול 17 דקות, אז יוצא יותר מחודש של ביקורים תדירים במכון.
יש פגישת קדם במכון הרצוג לפחות שבה מעריכים את המטופל, בודקים אם זה מתאים, מה הוא ניסה, על איזה כדורים הוא וכדומה.
אחרי זה אם הולכים עם זה מתחילים את הטיפול.
הטיפול אותו סוג לאוסידי ולדיכאון, אבל על איזור שונה במוח בדיכאו לעומת אוסידי.
לירושלמים בשערי צדק - שווה לקחת אבחנה של דיכאון בנוסף לאוסידי אם אתם רוצים טיפול אוסידי, כי שם ספציפית אפשר לטפל בכם בסוג אוסידי אבל עם התחייבות על דיכאון ככה שלא תשלמו אתם. אבל בשביל זה צריך אבחנה של שתי ההפרעות והתחייבות קופת חולים.
אצל מכון הרצוג כל טיפול הוא 500 שקל, אז 20 טיפולים זה בעצם 10 אלף שקל.
אני בעצמי הולך לבקש מסמכים מהפסיכיאטרית. אני שנים סובל מאוסידי עם מיליון כדורים וחסינות.
