• צרו איתנו קשר דרך האימייל: darktalkforum@gmail.com
    עקבו אחרינו בטוויטר וברשתות חברותיות כדי להתעדכן בשינויים, אם האתר לא זמין, תקלות ועוד: טוויטר
    פייסבוק
  • יצא עדכון חדש לחוקי האתר: לחצו כאן

פרסום על התמונה

Memento Mori

אישבושת
תורם תוכן פעיל
ספט׳ 27, 2026
4,510
1,097
1
Zuzin
24,857
Lutte_de_Jacob_avec_l'Ange.webp

"מאבק יעקב עם המלאך" (בצרפתית: La Lutte de Jacob avec l'Ange), ציור קיר (פרסקו) מפורסם מעשה ידי הצייר הצרפתי אז'ן דלקרואה (Eugène Delacroix), שנוצר והושלם בשנת 1861.

ריכוז הפרטים המרכזיים על היצירה:

מאפייןפרטים
שם היצירה"מאבק יעקב עם המלאך" (בצרפתית: La Lutte de Jacob avec l'Ange)
האמןאז'ן דלקרואה (Eugène Delacroix)
שנות יצירההושלמה בשנת 1861
תקופה וסגנוןהתקופה הרומנטית (הרומנטיקה הצרפתית)
הסיפור המקראימבוסס על ספר בראשית (פרק ל"ב). לאחר שיעקב שלח שליחים ומנחות אל עשו אחיו, הוא מעביר את משפחתו ורכושו את מעבר יבוק במהלך הלילה. לאחר שנותר לבדו, הוא נאבק בדמות המכונה "איש" עד עלות השחר. האיש פוגע בכף ירכו, ויעקב דורש ומקבל ממנו ברכה הכוללת את שינוי שמו ל"ישראל".
המיקום הנוכחיקפלת המלאכים הקדושים בכנסיית סן-סולפיס (Église Saint-Sulpice), פריז, צרפת
מזמין היצירהעיריית פריז (כחלק מפרויקט עיטור קפלות המלאכים בכנסייה, שהחל בשנת 1849)
נושא הציור מתבסס על סיפור מקראי מספר בראשית העוסק במאבקו של יעקב. מאבק יעקב והמלאך הוא סיפור מקראי המופיע בספר בראשית, פרק ל"ב. לאחר שיעקב שלח שליחים אל עשו אחיו ואיתם מנחות על מנת לרצותו, הוא עובר את מעבר יבוק. עם כל משפחתו ורכושו במהלך הלילה לאחר שהעביר את כל רכושו ונותר לבדו הוא נאבק עם דמות הנקראת בטקסט "איש" עד עלות השחר. האיש אינו מצליח לגבור על יעקב אך מביא לפגיעה בכף ירכו של יעקב. לאחר מכן יעקב מונע מהאיש לעזוב את המקום, ולא משחרר אותו עד שיקבל ממנו ברכה. בתגובה, מכריז האיש על שינוי שמו של יעקב ל"ישראל". חז"ל פירשו את ה"איש" המוזכר בטקסט כמלאך אלוהים.
על פי בראשית פרק ל"ב, פסוקים כ"ג–ל"א: "וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא וַיִּקַּח אֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו וְאֶת אַחַד עָשָׂר יְלָדָיו וַיַּעֲבֹר אֵת מַעֲבַר יַבֹּק. וַיִּקָּחֵם וַיַּעֲבִרֵם אֶת הַנָּחַל וַיַּעֲבֵר אֶת אֲשֶׁר לוֹ. וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר. וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ. וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי. וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב. וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל. וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הַגִּידָה נָּא שְׁמֶךָ וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם." כתוצאה מסיפור זה, בני ישראל נמנעו מלאכול את גיד הנשה, כפי שמופיע בפסוק ל"ג: "עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה אֲשֶׁר עַל כַּף הַיָּרֵךְ עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה." בגמרא במסכת חולין למדו ממעשה זה שיעקב חזר אפילו בשביל "פכים קטנים", כי חביב עליהם של צדיקים ממונם והם מקפידים על גזל ואיסור בל תשחית.
ספר הושע מחזק את זהותו של האיש כמלאך: "בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת אֱלֹהִים. וַיָּשัׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל Bָכָה וַיִּתְחַנֶּן לוֹ בֵּית אֵל יִמְצָאֶנּוּ וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ" (פרק י"ב, פסוקים ד'–ה'). היו שטענו כי הפסוק בהושע מורכב ממקור: ”וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת אֱלֹהִים.”, המשקף מסורה לפיה יעקב נאבק עם האלוהים עצמו, ומתייחס בשלילה למעשיו, ותוספת מאוחרת של עורך שביקש להתאים את הדברים לצורת הצגתם בתורה. מנגד, קאסותו טוען כי הצורה שלפנינו היא המקורית ו”אֱלֹהִים” המוזכר בפסוק פירושו אחד מבני האלוהים. לדעת חז"ל, המלאך שאיתו נאבק יעקב הוא שרו של עשו (השטן/סמאל) שנשלח לעוצרו מהשמיים. המלבי"ם מאריך בביאורו ומסביר כי מדובר בנבואה מוחשת שבה התגלם המלאך בצורת אדם, ומסמל את המלחמה עם היצר הרע הפרטי והכללי הרוצה להחטיא את זרע יעקב.
בנצרות, הפירוש כי יעקב "שרה את אלוהים" נפוץ בפרשנות הפרוטסטנטית, ונתמך בידי מרטין לותר וז'אן קלווין (אף על פי שהאחרון האמין כי האירוע היה חזון בלבד). ספרי פרשנות אחרים מפרשים את הביטוי "כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים" כמתייחס למלאך ה' כפניו של האלוהים. הסמיכות של המושגים "איש" ו"אלוהים" הובנה בחלק מהפירושים הנוצריים כסימן לכך שמדובר בהופעה של המשיח בדמות אדם טרם לאאינקרנציה (כפי שהציע דאגלס מקמילן).
רוב הפעלים בטקסט המקראי מצוינים בגוף שלישי ללא כינויי גוף, ולכן קיימת עמימות רבה. בדיאלוג בסופו של המאבק לא ברור לחלוטין על ידי מי נאמרו המשפטים. חז"ל טענו במדרש בראשית רבה (פרשה ע"ז, פסקה ג') כי אין להכריע מי ניצח עקב חוסר בהירותו של הטקסט: "אין אנו יודעים מי ניצח ‒ אִם מלאך, אִם יעקב." עם זאת, רוב הפרשנים מניחים שהמשפט ”שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר” נאמר על ידי המלאך, שהוא המפסיד המתחנן שיעקב ישלחנו, ומכאן שיעקב הוא זה שניצח ודרש ברכה. פרשנות זו מוצגת כבר בספר הושע, שם מצוין כי המלאך "בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן לוֹ". הבעיה בפרשנות זאת היא כיצד המלאך הצליח לנקוע את רגלו של יעקב אם יעקב ניצח. על פי פרשנות אחרת, פחות רווחת, יעקב הוא שהפסיד במאבק והתחנן למלאך שישחררו, ובדרישת המלאך ל"ברכה", הכוונה היא למנחה (בדומה ללשון שבה יעקב משתמש מאוחר יותר כשהוא נותן מנחה לעשו בספר בראשית, פרק ל"ג, פסוקים י'–י"א).

# מקור: הוויקיפדיה העברית, בערך מאבק יעקב עם המלאך (אז'ן דלקרואה)