ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש האופוזיציה יאיר לפיד נפגשו ב־14 בספטמבר בניסיון להגיע להסכמה על פתיחת תקציב המדינה והגדלת תקציב הביטחון, אך הפגישה הסתיימה ללא הסכמה. לפי הדיווח המפורט ב־ynet, נתניהו ביקש את תמיכת האופוזיציה במהלך, ואילו לפיד דרש לממן את התוספת באמצעות קיצוץ בכספים הקואליציוניים.
הוויכוח אינו רק על גובה ההוצאה אלא גם על המקור שלה. לפיד הציב תנאי פוליטי ברור: לפני שמגדילים את הגירעון או מקצצים בשירותים אחרים, יש להפנות לצורכי הביטחון כספים שיועדו להסכמים הקואליציוניים. לפי הדיווח, רוב הכספים האלה כבר הועברו למוסדות חרדיים ולמשרד ההתיישבות, ולכן האפשרות הזאת מורכבת יותר לביצוע.
הפער המעשי נותר גדול: בעוד התוספת מ־143 ל־158 מיליארד שקל עדיין מעוכבת בוועדת הכספים, מערכת הביטחון דורשת מסגרת של 183 מיליארד שקל.
המחלוקת התקציבית
תקציב הביטחון לשנת 2026 עומד כעת על 143 מיליארד שקל. הממשלה כבר אישרה להעלות אותו ל־158 מיליארד, אך לפי גורמים באוצר שהובאו ב־ynet, תוספת של 15 מיליארד שקל ממתינה זה 45 ימים לאישור ועדת הכספים. במערכת הביטחון מבקשים להגדיל את המסגרת עוד יותר, ל־183 מיליארד שקל.הוויכוח אינו רק על גובה ההוצאה אלא גם על המקור שלה. לפיד הציב תנאי פוליטי ברור: לפני שמגדילים את הגירעון או מקצצים בשירותים אחרים, יש להפנות לצורכי הביטחון כספים שיועדו להסכמים הקואליציוניים. לפי הדיווח, רוב הכספים האלה כבר הועברו למוסדות חרדיים ולמשרד ההתיישבות, ולכן האפשרות הזאת מורכבת יותר לביצוע.
מה קורה עכשיו
בהיעדר הסכמה עם האופוזיציה, לא הוחלט בשלב זה על תוספת חדשה מעבר לסכום שכבר אישרה הממשלה. משרד האוצר טוען שלמערכת הביטחון יש מימון לפעילות הדחופה ומבקר את אופן ניהול התקציב; במערכת הביטחון טוענים מנגד שעיכוב התקצוב כבר פגע בעסקאות רכש דחופות. ההכרעה על שינוי נוסף בתקציב עדיין נמצאת בידי הממשלה, וכל החלטה כזאת תידרש גם לאישור הכנסת.הפער המעשי נותר גדול: בעוד התוספת מ־143 ל־158 מיליארד שקל עדיין מעוכבת בוועדת הכספים, מערכת הביטחון דורשת מסגרת של 183 מיליארד שקל.
