קורווין הוא עתה העוצר של אמבר, ממלכת הכשפים, יסוד היקום. אולם דרך־האימים החשוכה והממאירה מוליכה אל תוך הממלכה, אוברון עדיין אינו מראה סימן חיים, והתוהו הולך ופולש, פורם את רקמת העולמות כולם. תככים ונכלים, מזימות ורציחות מפרידים בין האחים, המזעיקים זה את זה לעזרה או למוות בעד מבואות קלפי ה”טארו” המופלאים, ואין יודע עוד מי הנאמן ומי הבוגד, מי הרוצח ומי המושיע. קורווין מבקש עזרה בממלכת הצללים, היא עולמנו־שלנו, מעפיל לטיר־נא נוגת, המתקיימת רק באור הירח, משכן החלומות הדוברים אמת והעתיד שהפך לעבר, ולבסוף מגלה את אמבר האמיתית, זו שגם ממלכת אמבר עצמה אינה אלא צִלה ובת־קולה.