• צרו איתנו קשר דרך האימייל: darktalkforum@gmail.com
    עקבו אחרינו בטוויטר וברשתות חברותיות כדי להתעדכן בשינויים, אם האתר לא זמין, תקלות ועוד: טוויטר
  • יצא עדכון חדש לחוקי האתר: לחצו כאן

שורש הסבל

  • פותח האשכול פותח האשכול איש
  • תאריך התחלה תאריך התחלה

איש

אישמרשתת
משתמשי כבוד
ספט׳ 6, 2026
7,800
1
1,764
1
דיבור כושי
Zuzin
0
הסבל מתחיל כאשר הרצון לא בא על סיפוקו, ומהצד השני הניסיון לפרוש מהרצון גם כן עלול להחטיא את מטרה

משל בנושא דומה: סיפור על שתי נזירים ועלמה, ברוח פילוסופיית הזן.

נזיר ותיק ונזיר צעיר טיילו יחד. בשלב מסוים, הם הגיעו לנהר עם זרם חזק. בעוד הנזירים מתכוננים לחצות את הנהר, הם ראו אישה צעירה ויפת תואר מנסה גם היא לחצות אותו. העלמה שאלה אם יוכלו לעזור לה לעבור לצד השני.

שני הנזירים הביטו זה בזה, שכן הם נדרו נדרים שלא לגעת באישה.

ואז, מבלי לומר דבר, הנזיר הוותיק הרים את האישה, נשא אותה מעבר לנהר, הניח אותה בעדינות בצד השני, והמשיך במסע.

הנזיר רך השנים לא האמין למראה עיניו. לאחר שהצטרף מחדש לבן לווייתו, הוא נותר ללא מילים, ושעה שלמה חלפה מבלי שנאמרה מילה ביניהם.

שעתיים נוספות חלפו, ואז שלוש, ולבסוף הנזיר הצעיר לא יכול היה להתאפק יותר, ופלט: "כנזירים, אסור לנו לגעת באישה, כיצד אם כן נשאת את האישה ההיא על כתפיך?"

הנזיר המבוגר הביט בו וענה: "אחי, אני הנחתי אותה בצד השני של הנהר, מדוע אתה עדיין סוחב אותה?"

מוסר ההשכל לדעתי יהיה שלעתים הנטירה בלב, אחיזה בעברנו, היא שמובילה למחוזות אפלים

הדרך לגהינום רצופה כוונות טובות.

"הרהורי עבירה קשים מעבירה"
(תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף כ"ט, עמוד א')


מוקדש ממני למטורף נחמד (קרייזי נייס)

* הרעיון לפתוח את האשכול בהשראת תגובה מגייגאס
 
נערך לאחרונה:
  • אהבתי
סימוני אימוג׳י: מיניפאל ו-סוגוי
פירוש רש"י שם על "קשו מעבירה"
"הרהורי עבירה - תאות נשים, קשים להכחיש את בשרו יותר מגופו של מעשה". לפירוש רש"י לא מדובר בחומרת העבירה. וכך מפורש במסכת שבת דף סד ע"א: "אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אמר להן משה לישראל שמא חזרתם לקלקולכם הראשון? אמרו לו: לא נפקד ממנו איש. אמר להן: אם כן, כפרה למה? - אמרו לו: אם מידי עבירה יצאנו - מידי הרהור לא יצאנו". הרי שהרהור (בערווה, ע' מסכת כלה רבתי פ"א ה"ה ושם ה"י) ראוי לכפרה, אבל אינו נחשב לעבירה.

והמשכילים יבינו.
 
אור החיים הקדוש פירש שאחר העבירה נשככה תאוותו של האדם, ומתוך כך הוא יכול לעשות תשובה. ואילו בהרהורים אין סיפוק ואין שביעה, ועל כן אין חרטה.
מוסר ההשכל: כוונת חכמינו ש"הרהורי עבירה קשים מעבירה" אינה מתייחסת כלל ועיקר לעונשם, כי אם לייסורים ועוגמת הנפש שמביאים על האדם.
 
נערך לאחרונה: