האמיגדלה ממלאת תפקיד מרכזי בעיבוד רגשי, ובכלל זה בתיווך תגובות פחד, ומתאפיינת בפעילות מוגברת בקרב אנשים הסובלים מהפרעות חרדה. מחקרים קודמים שנערכו בקרב נבדקים בריאים הצביעו על כך שפעילות האמיגדלה עוברת ויסות כלפי מטה בתנאים שבהם הנבדק מבצע מטלות קוגניטיביות הדורשות משאבים קוגניטיביים ניכרים ומערבות את קליפת המוח הקדם־מצחית (PFC).
עם זאת, טרם הובהר האם הפחתה אקוטית זו בפעילות האמיגדלה עשויה להיות קשורה גם להפחתה בעוצמת הפחד בקרב אנשים המתמודדים עם חרדה.
במחקר fMRI שנערך בקרב 43 משתתפים (11 גברים) בעלי פחד מנחשים, מצאנו כי עיבוד של גירויים חזותיים תחת עומס קוגניטיבי גבוה היה מלווה בירידה בפעילות האמיגדלה, וזאת ללא תלות בתוכנם של הגירויים — בין אם היו ניטרליים ובין אם היו בעלי אופי פובי.
יתרה מזאת, ניתוח באמצעות מודלינג סיבתי דינמי (Dynamic Causal Modeling) העלה כי הירידה הכללית בפעילות האמיגדלה תווכה, לפחות בחלקה, באמצעות עלייה בפעילותה של קליפת המוח הקדם־מצחית הדורסולטרלית (dlPFC), אשר הייתה תלויה ברמת העומס הקוגניטיבי.
חשוב במיוחד, נמצא כי עומס קוגניטיבי גבוה הוביל אף לירידה אקוטית בעוצמת הפחד הפובי הסובייקטיבי במהלך הצפייה בגירויים מעוררי פחד.
לסיכום, ממצאינו מצביעים על כך שמטלה קוגניטיבית הדורשת משאבים קוגניטיביים משמעותיים עשויה להביא לוויסות מלמעלה־למטה (top-down) של פעילות האמיגדלה ולירידה אקוטית בעוצמת הפחד בקרב אנשים הסובלים מפוביה.
ממצאים אלה עשויים לשמש בסיס לפיתוחן של גישות התערבות פסיכולוגיות חדשניות, המכוונות להפחתת פחד במגוון הפרעות חרדה.
עם זאת, טרם הובהר האם הפחתה אקוטית זו בפעילות האמיגדלה עשויה להיות קשורה גם להפחתה בעוצמת הפחד בקרב אנשים המתמודדים עם חרדה.
במחקר fMRI שנערך בקרב 43 משתתפים (11 גברים) בעלי פחד מנחשים, מצאנו כי עיבוד של גירויים חזותיים תחת עומס קוגניטיבי גבוה היה מלווה בירידה בפעילות האמיגדלה, וזאת ללא תלות בתוכנם של הגירויים — בין אם היו ניטרליים ובין אם היו בעלי אופי פובי.
יתרה מזאת, ניתוח באמצעות מודלינג סיבתי דינמי (Dynamic Causal Modeling) העלה כי הירידה הכללית בפעילות האמיגדלה תווכה, לפחות בחלקה, באמצעות עלייה בפעילותה של קליפת המוח הקדם־מצחית הדורסולטרלית (dlPFC), אשר הייתה תלויה ברמת העומס הקוגניטיבי.
חשוב במיוחד, נמצא כי עומס קוגניטיבי גבוה הוביל אף לירידה אקוטית בעוצמת הפחד הפובי הסובייקטיבי במהלך הצפייה בגירויים מעוררי פחד.
לסיכום, ממצאינו מצביעים על כך שמטלה קוגניטיבית הדורשת משאבים קוגניטיביים משמעותיים עשויה להביא לוויסות מלמעלה־למטה (top-down) של פעילות האמיגדלה ולירידה אקוטית בעוצמת הפחד בקרב אנשים הסובלים מפוביה.
ממצאים אלה עשויים לשמש בסיס לפיתוחן של גישות התערבות פסיכולוגיות חדשניות, המכוונות להפחתת פחד במגוון הפרעות חרדה.
קבצים מצורפים
נערך לאחרונה:
