• צרו איתנו קשר דרך האימייל: darktalkforum@gmail.com
    עקבו אחרינו בטוויטר וברשתות חברותיות כדי להתעדכן בשינויים, אם האתר לא זמין, תקלות ועוד: טוויטר
  • יצא עדכון חדש לחוקי האתר: לחצו כאן

האם יש ממש באמונה בתוצאתנות/תועלתנות? ("הרי האמונה בעתיד היא מיסטית לחלוטין")

זה מטא-אתיקה וזה שרירותי-אמוטיבי(מבוסס על רגשות), אם כבר העלת את זה אז אשמח שתצפה בהרצאות של לייבוביץ
אתה מתכוון שהבסיס לאתיקה הוא אמוטיבי או שתועלתנות היא אמוטיבית? באיזה הרצאה של ליבוביץ ספיציפית אתה רוצה שאצפה?
 
זה מטא-אתיקה וזה שרירותי-אמוטיבי(מבוסס על רגשות), אם כבר העלת את זה אז אשמח שתצפה בהרצאות של לייבוביץ
לייבוביץ׳ התעמת עם תוצאתנות? מעניין, הכרתי את התפיסה המוסרית שלו ככזו שרק לוקחת את מילות האל ככאלו שיש לציית להן וזהו.
 
  • אהבתי
סימוני אימוג׳י: איש
תוכל לאמלק את הסרטון? זה נשמע לי מוזר לא להתייחס להסתברות, הרי אנחנו כן משתמשים בה ביום יום, אז מה מפריד את השימוש היומיומי בה מתורות מוסר? סליחה זה פשוט 25 דקות…
 
לייבוביץ׳ התעמת עם תוצאתנות? מעניין, הכרתי את התפיסה המוסרית שלו ככזו שרק לוקחת את מילות האל ככאלו שיש לציית להן וזהו.
לא בדיוק, הוא טען שמוסר ועבודת האל אלא שתי מערכות נפרדות לחלוטין והוא רואה את עצמו מחויב לעבודת האל. דווקא לגבי מוסר הוא דאונטולוגי ולדעתי קרוב הרבה יותר לקאנט ממה שהוא היה מוכן להודות כמעט בכל תחום של ההשקפה שלו.
 
  • אהבתי
סימוני אימוג׳י: איש ו-מיניפאל
אתה מתכוון שהבסיס לאתיקה הוא אמוטיבי או שתועלתנות היא אמוטיבית? באיזה הרצאה של ליבוביץ ספיציפית אתה רוצה שאצפה?
תוכל לאמלק את הסרטון? זה נשמע לי מוזר לא להתייחס להסתברות, הרי אנחנו כן משתמשים בה ביום יום, אז מה מפריד את השימוש היומיומי בה מתורות מוסר? סליחה זה פשוט 25 דקות…
סליחה. נכבה לי הטלפון.

תועלתנות מבוססת על הכרעה רגשית, לא שכלתנית. המושג שהבאתי לפחות ידוע לי שמשומש בפילוסופיא דתית מודרנית (כמו מקינטאייר, בערגה לאריסטו), שם נוטים להשמיע דעות שמתנגחות במוסר תועלתני, כמו (שמתנגחות) בדאונטולוגיה.
כשיסחטו תועלתן הוא יאלץ לפנות לשיקולים שלא עולים בקנה אחד כדי להצדיק את החישוב שלו. כמו רגשות הזולת ("אני אפגע בעצמי אם תסרב לי").

אבל בכ"מ הסרטון דן בבעיה אחרת

אחפש הרצאות של לייבו בהמשך
 
סליחה. נכבה לי הטלפון.

תועלתנות מבוססת על הכרעה רגשית, לא שכלתנית. המושג שהבאתי לפחות ידוע לי שמשומש בפילוסופיא דתית מודרנית (כמו מקינטאייר, בערגה לאריסטו), שם נוטים להשמיע דעות שמתנגחות במוסר תועלתני, כמו (שמתנגחות) בדאונטולוגיה.
כשיסחטו תועלתן הוא יאלץ לפנות לשיקולים שלא עולים בקנה אחד כדי להצדיק את החישוב שלו. כמו רגשות הזולת ("אני אפגע בעצמי אם תסרב לי").

אבל בכ"מ הסרטון דן בבעיה אחרת

אחפש הרצאות של לייבו בהמשך
אמוטיביזם מהמקום הזה שהנאה-סבל שתועלתנים מקנים להם חשיבות מקבלים את החשיבות רק בגלל הקונוטציה הרגשית של הנאה-סבל? אם זו הכוונה ולא משהו אחר, מדוע זה פסול?
 
אמוטיביזם מהמקום הזה שהנאה-סבל שתועלתנים מקנים להם חשיבות מקבלים את החשיבות רק בגלל הקונוטציה הרגשית של הנאה-סבל? אם זו הכוונה ולא משהו אחר, מדוע זה פסול?
להבנתי הביקורת מופנת למושג "הטוב של הכלל". הוא טוען שזה לא ניתן לכימות אובייקטיבי, ולכן המוסר נעשה חסר על משמעות במקרים כמו סחיטה רגשית
צריך עיון
 
  • אהבתי
סימוני אימוג׳י: אוהיו גוזאימאסו
להבנתי הביקורת מופנת למושג "הטוב של הכלל". הוא טוען שזה לא ניתן לכימות אובייקטיבי, ולכן המוסר נעשה חסר על משמעות במקרים כמו סחיטה רגשית
צריך עיון
ממ אוקיי אנסה להבין את זה מאוחר יותר
 
  • אהבתי
סימוני אימוג׳י: איש
אני מאמין שהבעיה בתועלתנות היא שאין לנו את כל המידע זמין בעולם, ובהנחה שהיינו יודעים הכל אז זו כן הייתה תורה אובייקטיבית, והמון מהסובייקטיביות שאתם מדברים עליה נובעת מחוסר וודאות ומידע, ולא משהו מובנה בה
 
  • אהבתי
סימוני אימוג׳י: איש
לדעתי גם אפשר להבחין שככל שיש לבני אדם יותר וודאות ומידע הם כמעט תמיד יפנו להתנהגות תועלתנית על פני התנהגות לפי עקרונות כלליים, וזה מעיד על העליונות שלה
 
  • אהבתי
סימוני אימוג׳י: איש
לא בדיוק, הוא טען שמוסר ועבודת האל אלא שתי מערכות נפרדות לחלוטין והוא רואה את עצמו מחויב לעבודת האל. דווקא לגבי מוסר הוא דאונטולוגי ולדעתי קרוב הרבה יותר לקאנט ממה שהוא היה מוכן להודות כמעט בכל תחום של ההשקפה שלו.

 
  • אהבתי
סימוני אימוג׳י: אוהיו גוזאימאסו
סליחה. נכבה לי הטלפון.

תועלתנות מבוססת על הכרעה רגשית, לא שכלתנית. המושג שהבאתי לפחות ידוע לי שמשומש בפילוסופיא דתית מודרנית (כמו מקינטאייר, בערגה לאריסטו), שם נוטים להשמיע דעות שמתנגחות במוסר תועלתני, כמו (שמתנגחות) בדאונטולוגיה.
כשיסחטו תועלתן הוא יאלץ לפנות לשיקולים שלא עולים בקנה אחד כדי להצדיק את החישוב שלו. כמו רגשות הזולת ("אני אפגע בעצמי אם תסרב לי").

אבל בכ"מ הסרטון דן בבעיה אחרת

אחפש הרצאות של לייבו בהמשך
להבנתי הביקורת מופנת למושג "הטוב של הכלל". הוא טוען שזה לא ניתן לכימות אובייקטיבי, ולכן המוסר נעשה חסר על משמעות במקרים כמו סחיטה רגשית
צריך עיון
לפי תפוחי זהב, "מעבר למידה הטובה" זה ספר מכונן בהגות האתית בת ימינו. הוא ממליץ עליו בחום.
הספר נכתב מנק' מבט ביקורתית על הזרמים המודרניים באתיקה, ומעלה על נס את שיטת "המידה הטובה" אצל אריסטו.

עוד משהו מעניין זה שהוא מזוהה עם קומוניזם / מרקסיזם, וגם זה נקרא communitarianism.
 
נערך לאחרונה:
נראה שיש מוסר יהודי ויש מוסר פאשיסטי ויש מוסר נוצרי ויש מוסר יודו-פאשיסטי ויש מוסר יודו-נוצרי