@אוהיו גוזאימאסו @blackarch
טיימסטמפ 05:00
סיכום
סקירה כללית
הטקסט טוען שאמפיריציזם נוקשה, שלפיו אפשר לבנות ידע מדעי רק מתצפיות, הוא אשליה מפני שהמעבר מעובדות לתיאוריה דורש הנחות רציונליסטיות ואינטואיציה. דרך דוגמת גרף של חמש נקודות נטען שתצפיות לבדן אינן מכריעות בין אינסוף תיאוריות אפשריות, ולכן בחירת התיאוריה הפשוטה נשענת על שיקול לא-תצפיתי. מתוך כך מוצגת מחלוקת בין אקטואליזם לאינפורמטיביזם, ונאמר שאפשר להכריע בה מדעית באמצעות טיעון סטטיסטי מתולדות המדע שמראה שאחוז ההצלחות של ניסויים אינו אפס. בהמשך נטען שהיצמדות יתר לתצפיות מובילה לאוברפיטינג ולשגיאה, ושגם רכישת כללים ושפה מחייבת מבנה מולד שמקדים את הניסיון, כפי שעולה מחומסקי ומבעיית עקיבת הכלל של ויטגנשטיין.
אקטואליזם: תיאוריה ככלי ארגון ולא כטענה על העולם
הטקסט מציג תפיסה אמפיריציסטית נוקשה שלפיה כל טענה לגיטימית על העולם היא רק תוצר של תצפית ישירה, וכל חריגה מכך היא ספקולציה. הטקסט קובע שלפי תפיסה זו הקו הישר אינו סטייטמנט על העולם אלא דרך נוחה לארגן חמש עובדות תצפיתיות, ולכן בוחרים אותו בגלל יעילותו ופשטותו ולא בגלל נכונותו. הטקסט מגדיר זאת כאקטואליזם בעקבות זאב בכלר, שבו מידע מדעי הוא רק מה שנוכח אקטואלית מול כלי התצפית, ומה שאינו נוכח כך אינו מדעי.
אינפורמטיביזם: תיאוריה כמקור אינפורמציה על העולם
הטקסט מציג אינפורמטיביזם כתפיסה שלפיה תיאוריה מדעית היא היפותזה שמכילה אינפורמציה על העולם ולא רק ארגון יעיל של עובדות. הטקסט אומר שגם האינפורמטיביסט מודה שהתיאוריה אינה תצפית אלא תוצר של עיבוד מחשבתי, אך רואה בעיבוד הזה כלי לגיטימי שמניב טענה על העולם. הטקסט טוען שהאינפורמטיביסט בוחר את התיאוריה הפשוטה לא רק מפני שהיא יעילה אלא מפני שפשטות היא אינדיקציה לנכונות בסיכוי גבוה יותר, גם בלי ודאות ותוך כפיפות להפרכה אמפירית.
השאלה:
אתם אקטואליסטים / אינפורמטיביסטים או לאוו דווקא?
mikyab.net
טיימסטמפ 05:00
סיכום
סקירה כללית
הטקסט טוען שאמפיריציזם נוקשה, שלפיו אפשר לבנות ידע מדעי רק מתצפיות, הוא אשליה מפני שהמעבר מעובדות לתיאוריה דורש הנחות רציונליסטיות ואינטואיציה. דרך דוגמת גרף של חמש נקודות נטען שתצפיות לבדן אינן מכריעות בין אינסוף תיאוריות אפשריות, ולכן בחירת התיאוריה הפשוטה נשענת על שיקול לא-תצפיתי. מתוך כך מוצגת מחלוקת בין אקטואליזם לאינפורמטיביזם, ונאמר שאפשר להכריע בה מדעית באמצעות טיעון סטטיסטי מתולדות המדע שמראה שאחוז ההצלחות של ניסויים אינו אפס. בהמשך נטען שהיצמדות יתר לתצפיות מובילה לאוברפיטינג ולשגיאה, ושגם רכישת כללים ושפה מחייבת מבנה מולד שמקדים את הניסיון, כפי שעולה מחומסקי ומבעיית עקיבת הכלל של ויטגנשטיין.
אקטואליזם: תיאוריה ככלי ארגון ולא כטענה על העולם
הטקסט מציג תפיסה אמפיריציסטית נוקשה שלפיה כל טענה לגיטימית על העולם היא רק תוצר של תצפית ישירה, וכל חריגה מכך היא ספקולציה. הטקסט קובע שלפי תפיסה זו הקו הישר אינו סטייטמנט על העולם אלא דרך נוחה לארגן חמש עובדות תצפיתיות, ולכן בוחרים אותו בגלל יעילותו ופשטותו ולא בגלל נכונותו. הטקסט מגדיר זאת כאקטואליזם בעקבות זאב בכלר, שבו מידע מדעי הוא רק מה שנוכח אקטואלית מול כלי התצפית, ומה שאינו נוכח כך אינו מדעי.
אינפורמטיביזם: תיאוריה כמקור אינפורמציה על העולם
הטקסט מציג אינפורמטיביזם כתפיסה שלפיה תיאוריה מדעית היא היפותזה שמכילה אינפורמציה על העולם ולא רק ארגון יעיל של עובדות. הטקסט אומר שגם האינפורמטיביסט מודה שהתיאוריה אינה תצפית אלא תוצר של עיבוד מחשבתי, אך רואה בעיבוד הזה כלי לגיטימי שמניב טענה על העולם. הטקסט טוען שהאינפורמטיביסט בוחר את התיאוריה הפשוטה לא רק מפני שהיא יעילה אלא מפני שפשטות היא אינדיקציה לנכונות בסיכוי גבוה יותר, גם בלי ודאות ותוך כפיפות להפרכה אמפירית.
השאלה:
אתם אקטואליסטים / אינפורמטיביסטים או לאוו דווקא?
לימוד מהניסיון – שיעור 5 - הרב מיכאל אברהם
תמלול זה בוצע באופן אוטומטי באמצעות בינה מלאכותית. ייתכנו אי-דיוקים בתוכן המתומלל ובזיהוי הדוברים. 🔗 קישור לשיעור המקורי 🔗 קישור לתמלול ב-Sofer.AI תוכן עניינים שלושת הטיעונים נגד אמפיריציזם נוקשה הגרף: עובדות, תיאוריה ופשטות אקטואליזם: תיאוריה ככלי ארגון ולא כטענה על העולם אינפורמטיביזם: תיאוריה...
mikyab.net
נערך לאחרונה:
