-
יצא עדכון חדש לחוקי האתר: לחצו כאן
דיון האם ויטגנשטיין המוקדם היה מיסטיקן כפי שהעיד עליו מורהו ראסל?
- פותח האשכול Memento Mori
- תאריך התחלה
רציתי לקרוא מהמי אבל זה ספר באורך מלא, יש איזשהו מבוא?
לא רוצה למרוח עם ידיעות מה-AI
ויטגנשטיין קוסם לי במיוחד.
תתחיל בלקרוא את טרקטטוס לוגיקו פילוסופיקוס שלו. עוד היום (רצוי ואף חוב קודם ללמוד לוגיקה פרגיאנית שזו גם נקודת מוצא להבנת האנליטיקונים). ספר קצר ורב ערך, קצר וקולע.
הקישור שמסרתי למעלה זה התרגום המסורתי הכי "נאמן למקור" באנגלית.
אם מעדיף את שפת הקוידש, הספר תורגם לעברית בהוצאת הקיבוץ המאוחד ע"י פרופ' עדי צמח.
יהיה נחמד להשיג עותק פיזי. יש לי בבית שקניתי לפני חמש שנים. זה בכ"מ זול רצח. אבל גם יכול להשיג את זה פיראטית דרך טלגרם. לנוחיותך.
היות ובלתי אפשרי להבין את את הדיאלקטיקה הויטגנשטייניאנית של הטרקטט מבלי בקיאות בלוגיקה. ברמתו היסודנית הלוגיקה של הטרקטטוס באה כניסיון להתנקות מן האונטולוגיה עצמה ואשליותיו של הדיבור על המטאפיזיקה, וזה יעזור להבין את כוונת המאמר הידוע ("על מה שעליו אי אפשר לדבר אודותיו יש לשתוק").
ורק אומר לכתחילה שסביר להניח כבר צברת מספיק ידע לצורך הזה, בתור חומר הלימוד של מבוא ללוגיקה למדמ"ח (זה מתמטית. בתכל׳ס. אבל בספריית האו״פ גם ישנו מבוא לצורנית). ועבור לוגיקה אריסטוטלית: ביאורים לאבן רושד, האורגנון (מתורגם: "כל מלאכת ההיגיון") שחיבר אריסטו בעצמו, אם דנן ביהדות אז מילות היגיון של הרמב"ם. בלוגיקה המודרנית רוב מה שיש ללמוד זה פרגה, "אבי הפילוסופיה האנליטית". הוא המושל בכיפה. (ראה למשל את ספרו של פרופ' גלעד ברעלי, "אבות הפילוסופיה האנליטית", זו אסופת מאמרים רחבת היקף על הנושא, כמדומני פזור שם כל שצריך, רק תצטרך לחפש). וכן על המובן ועל ההוראה (מאמר מהפכני של ברטראנד ראסל).
לגבי אישית קראתי בכתב המושגים של פרגה אבל למען האמת זה לא מן ההכרח.
אתה גם הייתי מסתפק בקריאת ספרים שנכתבו ע"י לוגיקאים אשר יועדו עבור אלו העוסקים במדעים.
כמו כן, מבואות מומלצות בעברית: מבוא ללוגיקה - ד"ר רמי ישראל, מוציא לאור: האונ' הפתוחה (קורס שנלקח בסמסטר ראשון לתואר בפילוסופיה).
מומלץ גם כן לקרוא שער ללוגיקה, וגם תורת הקבוצות אין בה צורך עבורך, אולי רק כדי לרענן. (ואם אין לך כוח לקרוא ספרים עבי כרס, יש חוברת של האונ' העברית. שזה סה"כ די והותר).
וגם מוכן להמליץ לך על עוד מבואות לקורא העברי, אם בא לך. קיימות בחוץ אספקלריא מאירות עיניים.
בנוסף, בהינתן שיש לך זיקה לבלשנות היסטורית, הייתי שוקל לקרוא את קורס בבלשנות כללית של דה סוסיר כדי להבין את השיח שזה צומח ממנו (/ המהפכה הבלשנית). הוא הראשון לטבוע את צמד המונחים (בלשנות) דיאכרונית/סינכרונית.
אש התמיד של תורת ויט' תאיר לך את המשך דרכך בפילוסופיא. בכללי יש מן תמימות דעין על כך שהוא ה- G.O.A.T של פילוסופיית המאה העשרים. לאחר מכן ממליץ בחום להמשיך לחקירות פילוסופיות (ויט' המאוחר בשיאו). ואז להתחיל בסדר הנכון, מההתחלה. כביכול אצל ויטגנשטיין יש בזה החידוש שרק עבורו שווה לפתוח בו, ולא בקלאסיים היוונים, לשם שינוי, אני אוחז באהבה רבה לשיטת הלימוד זו. שכן היא פותרת לא מעט קשיים בהבנה של קודמיו של היהודי הדגול. מעטים התקרבו לחכמתו שלו. (מורהו ראסל ראה בהגותו המאוחרת כתחכום ותו לא, כך הבנתי)
ועוד אכתוב בזאת (החלק הזה נמחק לי ב-GBOARD):
אתה חייב לקחת את זה כפרויקט אישי.
מן הסתם, כדי להביא תובנות מהקריאה. יהא עליך להוציא פה הרבה דם ויזע, ולעמול בלימוד. שנאמר: "ואדם לעמל יולד", ר"ל עיקרו עמל פה. ובעזרתו ית' תזכה לראות את פרי עמלך בחכמה. וכן שיתקיים בך האמור: "אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה", [..] "והקרן קיימת לו לעולם הבא" והתלמוד שקול כנגד כולם. שאין לך אדם בפועל אלא המשיג במושכלות.
בברכת לימוד פורה!
תתחיל בלקרוא את טרקטטוס לוגיקו פילוסופיקוס שלו. עוד היום (רצוי ואף חוב קודם ללמוד לוגיקה פרגיאנית שזו גם נקודת מוצא להבנת האנליטיקונים). ספר קצר ורב ערך, קצר וקולע.
הקישור שמסרתי למעלה זה התרגום המסורתי הכי "נאמן למקור" באנגלית.
אם מעדיף את שפת הקוידש, הספר תורגם לעברית בהוצאת הקיבוץ המאוחד ע"י פרופ' עדי צמח.
יהיה נחמד להשיג עותק פיזי. יש לי בבית שקניתי לפני חמש שנים. זה בכ"מ זול רצח. אבל גם יכול להשיג את זה פיראטית דרך טלגרם. לנוחיותך.
היות ובלתי אפשרי להבין את את הדיאלקטיקה הויטגנשטייניאנית של הטרקטט מבלי בקיאות בלוגיקה. ברמתו היסודנית הלוגיקה של הטרקטטוס באה כניסיון להתנקות מן האונטולוגיה עצמה ואשליותיו של הדיבור על המטאפיזיקה, וזה יעזור להבין את כוונת המאמר הידוע ("על מה שעליו אי אפשר לדבר אודותיו יש לשתוק").
ורק אומר לכתחילה שסביר להניח כבר צברת מספיק ידע לצורך הזה, בתור חומר הלימוד של מבוא ללוגיקה למדמ"ח (זה מתמטית. בתכל׳ס. אבל בספריית האו״פ גם ישנו מבוא לצורנית). ועבור לוגיקה אריסטוטלית: ביאורים לאבן רושד, האורגנון (מתורגם: "כל מלאכת ההיגיון") שחיבר אריסטו בעצמו, אם דנן ביהדות אז מילות היגיון של הרמב"ם. בלוגיקה המודרנית רוב מה שיש ללמוד זה פרגה, "אבי הפילוסופיה האנליטית". הוא המושל בכיפה. (ראה למשל את ספרו של פרופ' גלעד ברעלי, "אבות הפילוסופיה האנליטית", זו אסופת מאמרים רחבת היקף על הנושא, כמדומני פזור שם כל שצריך, רק תצטרך לחפש). וכן על המובן ועל ההוראה (מאמר מהפכני של ברטראנד ראסל).
לגבי אישית קראתי בכתב המושגים של פרגה אבל למען האמת זה לא מן ההכרח.
אתה גם הייתי מסתפק בקריאת ספרים שנכתבו ע"י לוגיקאים אשר יועדו עבור אלו העוסקים במדעים.
כמו כן, מבואות מומלצות בעברית: מבוא ללוגיקה - ד"ר רמי ישראל, מוציא לאור: האונ' הפתוחה (קורס שנלקח בסמסטר ראשון לתואר בפילוסופיה).
מומלץ גם כן לקרוא שער ללוגיקה, וגם תורת הקבוצות אין בה צורך עבורך, אולי רק כדי לרענן. (ואם אין לך כוח לקרוא ספרים עבי כרס, יש חוברת של האונ' העברית. שזה סה"כ די והותר).
וגם מוכן להמליץ לך על עוד מבואות לקורא העברי, אם בא לך. קיימות בחוץ אספקלריא מאירות עיניים.
בנוסף, בהינתן שיש לך זיקה לבלשנות היסטורית, הייתי שוקל לקרוא את קורס בבלשנות כללית של דה סוסיר כדי להבין את השיח שזה צומח ממנו (/ המהפכה הבלשנית). הוא הראשון לטבוע את צמד המונחים (בלשנות) דיאכרונית/סינכרונית.
אש התמיד של תורת ויט' תאיר לך את המשך דרכך בפילוסופיא. בכללי יש מן תמימות דעין על כך שהוא ה- G.O.A.T של פילוסופיית המאה העשרים. לאחר מכן ממליץ בחום להמשיך לחקירות פילוסופיות (ויט' המאוחר בשיאו). ואז להתחיל בסדר הנכון, מההתחלה. כביכול אצל ויטגנשטיין יש בזה החידוש שרק עבורו שווה לפתוח בו, ולא בקלאסיים היוונים, לשם שינוי, אני אוחז באהבה רבה לשיטת הלימוד זו. שכן היא פותרת לא מעט קשיים בהבנה של קודמיו של היהודי הדגול. מעטים התקרבו לחכמתו שלו. (מורהו ראסל ראה בהגותו המאוחרת כתחכום ותו לא, כך הבנתי)
ועוד אכתוב בזאת (החלק הזה נמחק לי ב-GBOARD):
אתה חייב לקחת את זה כפרויקט אישי.
מן הסתם, כדי להביא תובנות מהקריאה. יהא עליך להוציא פה הרבה דם ויזע, ולעמול בלימוד. שנאמר: "ואדם לעמל יולד", ר"ל עיקרו עמל פה. ובעזרתו ית' תזכה לראות את פרי עמלך בחכמה. וכן שיתקיים בך האמור: "אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה", [..] "והקרן קיימת לו לעולם הבא" והתלמוד שקול כנגד כולם. שאין לך אדם בפועל אלא המשיג במושכלות.
בברכת לימוד פורה!
נערך לאחרונה:
פששש איזו השקעה.
אם זה נטו עניין של הבנה בשלד הלוגיקה אז מאמין שאני מסודר. השאלה אם הלשון הפילוסופית מרחיבה את המחשבה בעוד מימדים במובן הזה או שאפשר לדלג על עיון בחלק מהספרייה ולהתמקד בתקצירים ובעיקרי דברים.
החשיבה המדמ״חיסטית היא מחשבה מתמטית טהורה ״ברומו של עולם״.
העיקר הוא כושר הביטוי המבוסס על הוויה בעולמות מופשטים וחסרי צורה ממשית, מלאים אקסיומות והגדרות. עיקר המחשבה הוא מציאת קשרים מעניינים בתוך העולמות המופשטים האלה (ורצוי שיהיה איזשהו תהליך הנדסי או חקר-ביצועי שאפשר להטמיע מחלק מהמסקנות, אבל לא בהכרח).
למשל בהרבה הוכחות והגדרות בתחום החישוביות, מדברים על מבנים ותהליכים חישוביים לא יעילים בעליל, לפעמים בצורה גרוטסקית, כי מבחינה מתמטית הדברים מסתדרים, וכי הבעיות בעולם האנושי קשות מדי ומורכבות מכדי שהמדמ״חיסט התיאורי יטרח להכניס מאפיינים שלהן למודל שלו.
אם יש עדיפות לעברית אני מוכן למצוא לך עותק מקוון בטלגרם. אני אשאל בקבוצה של הספרייה הציבורית
אם רוב המונחים גם ככה לועזיים אולי עדיף אנגלית.
לפעמים אני מסתדר יותר טוב עם אנגלית מעברית בכלל.
רוב העבודה היום כמהנדס תוכנה היא לקרוא הררי טקסט ממקור סוכני באנגלית (וגם לכתוב פה ושם).
חשבתי שיש איזשהו איזור הלכתי על קריאת תוכן בלשונות הגויים או שאינו תורני בשבת.
כנראה שזו הלכה לא מחייבת, ראיתי אותה באיזה ספר הלכות של חרדים בעבר.
הצחיק אותי שהיה שם איזשהו דיבור על זה שאסור לאכול עוגה עם אותיות עליה משום שככה אדם מוחק את האותיות.
לדעתי האישית עכשיו לצפות בהרצאות / פודקאסטים זו גם אפשרות. באנגלית יש תוכן מגוון.
וגם תבוא לשאול פה, במדור פילוסופיא, או בפורומים ייעודיים (philosophyexchange.org). ואפילו ברדיט
הוא פחות פילוסוף. לא כמו לדבר על מיכי אברהם. אני מכנה אותו היסטוריון של התרבות המערבית
הייתי במל״ג של ״מבוא לאתיקה ותורת המוסר״ בטכניון, היה שם קצת תוכן על אריסטו, יום, קאנט ועוד כמה חברים.
העניין שהוא היה רדוד מאוד ולא הצלחתי במיוחד להתרגש מהתוכן.
יכול להיות שזה כי הוא היה מאוד שינוני ולא מיועד להבנה עמוקה.
״הפרדוקס של ראסל״ נלמד בקורס מבוא לתורת הקבוצות ואוטומטים בסמסטר א׳