-
צרו איתנו קשר דרך האימייל: darktalkforum@gmail.com
עקבו אחרינו בטוויטר וברשתות חברותיות כדי להתעדכן בשינויים, אם האתר לא זמין, תקלות ועוד: טוויטר -
יצא עדכון חדש לחוקי האתר: לחצו כאן
מי שמדבר חתיכת עלוב! אתה עושה מעצמך סמרטוט בשביל לקבל תקן.
- פותח האשכול פירמידות
- תאריך התחלה
תההלז. ץץ זה מתחיל בהתלחשויות. ואז מישהו מרים אבן. לבסוף מתחילה האש להשתולל. כשהאספסוף פונה נגד המכשפות, החפים מפשע סובלים… טיפני אייקין סיימה את הכשרתה וכעת היא המכשפה של הקירטון. הקסמים שהיא עושה אינם נוצצים ואינם מהנים: היא מביאה אוכל לעניים, גוזמת לזקנות את ציפורני הרגליים, משגיחה על תחרות גלגול הגבינות שלא תצא משליטה ובעיקר דואגת לחלשים שאינם יכולים לדאוג לעצמם. אך מישהו – או משהו – מעורר פחד, מעודד מחשבות אפלות על מכשפות, וטיפני צריכה כעת להתמודד נגד כל האנשים שחשבה שהם חבריה. עליה למצוא את מקור התסיסה ולהיאבק ברשע – לפני שייקח את חייה. כי אם טיפני תיכשל, הקירטון כולו ייפול יחד עמה. “אָיי, סוֹד וָסֶבֶר!” אה, כמובן, ולא בלי עזרת חבריה הכחולים הקטנים, הנאק מאק פיגלים, ששומרים עליה בכל אשר תלך.
ס. באמבר, העולם האמיתי שכל העולמות הם רק צלליו, מולך ראנדום. קורווין נעלם, ועל־פי השמועה מת או יצא מדעתו. מרל קורי, איש מחשבים מבריק מסן פרנסיסקו הוא מרלין, בנו של קורווין, שנולד וגדל בממלכות התוהו. מישהו מנסה לרצוח את מרלין, והניסיונות נהיים אימתניים יותר. מרלין חוזר לאמבר, חושף שלב נוסף במאבק־כוח ונקלע לתוך קנוניה שאינו מבין את מקורה וסיבותיה. אמבר כולה נתונה בסכנה.
רייצ’ל בורחת על נפשה. היא לא יודעת ממי או לאן, אבל ברור לה שקבוצת האנשים החמושים שדולקת בעקבותיה תדאג לכך שזה יהיה הלילה האחרון בחייה. למזלה, היא נתקלת בסם דריידן, לשעבר איש יחידת עילית של הכוחות המיוחדים שיצא לריצה על הטיילת. לדריידן יש אינסטינקטים טובים. הוא רואה את מבטה הנואש והמבועת של הנערה הצעירה ומחליט לעזור לה לברוח. הוא לא משער כמה מסוכנת יכולה להיות נערה צעירה, וכמה נואשים רודפיה לעצור אותה. אבל מרטין גאול יודע. לכן ברור לו שאסור לאפשר לסודהּ של רייצ’ל להיחשף. כשכל המשאבים הטכנולוגיים של ארצות־הברית לרשותו, כולל רשת הלוויינים המקדמת ביותר בעולם, הוא משוכנע שלכידתה היא עניין של זמן בלבד. הרי מדובר בביטחון המדינה. מה שהחל כריצה על הטיילת הופך מהר מאוד למרדף מכוניות על כבישים מהירים, תרגילים מבריקים של התחמקות ממכ”ם הלוויין, ומשחק מוחות מתוחכם.
לחלומות אין שליט, אין משרתים וגם לא מלך. חלומות אי אפשר לזמן או לגרש בפקודה וגם אי אפשר לצוות עליהם. אינלושם המשיך לצרוח וליילל, ואילו נאט קודש - או בשמו האמיתי נתנאל אובניים - צלל לתוך חלום משלו.
חמושה בקרפד, מחבת ומילון, המכשפה-לעתיד הצעירה טיפני אייקין צריכה להגן על ביתה נגד המפלצות של ארץ הפיות, ולהשיב את אחיה שנחטף על ידי מלכת האלפים (אף על פי שטיפני לא חושבת שזה דבר כל כך רע). למזלה היא מגייסת עזרה יוצאת דופן: שבט הנאק מאק פיגלי המקומי – הידועים כבני החורין הקטנים – אנשים כחולים פראיים, גנבי כבשים, חמושים בחרבות, בגובה של חמישה עשר סנטימטרים, שנזרקו מארץ הפיות מפני שהיו מופרעים ושיכורים. אין כזה דבר מכשפות ואין דבר כזה חתולים. רק אנשים שלבושים בחליפות עורחתול. יש להם סיבות משלהם ולמי יש זכות לטעון שהם אינם יכולים לחיות כך באושר ועושר עד עצם היום הזה עד שהנמלים יישאו איתן את כל הזמן שבעולם כדי לבנות משהו חדש וטוב יותר? עמוק בקירטון, משהו מתעורר. הינשופים והשועלים חשים בזה, וטיפני אייקין מרגישה זאת במגפיה. אויב עתיק צובר כוח. זו עת לסוף ועת להתחלה, לחברים ותיקים וחברים חדשים, לקצוות מטושטשים ושינוי במוקדי הכוח. כעת ניצבת טיפני בין האור לאפלה, הטוב והרע. ושעה שבני הפיות מתכוננים לפלישה, על טיפני לזמן את כל המכשפות להתייצב לצדה. להגן על האדמה. האדמה שלה. מישהו ישלם על זה…
מרלין חוזר אל ביתו בממלכות התוהו כדי לפתור את החידה הקיומית שנקלע לתוכה. הוא חושף כמה אמיתות לא נעימות על נסיבות הולדתו - ונוכח כי הוא רק כלי משחק בידיהם של הכוחות האימתניים והציניים המנהלים את העולם. ממלכות התוהו מתגלות לקורא מבעד לעיניו של נסיך התוהו, מרלין הקוסם, שהוא גם בנה של אמבר. זוהי חצר ביזנטית שבחוטיה מושכים מכשפים ממירי - צורה, תאבי שלטון שאינם בוחלים בשום אמצעי. מרלין נאלץ להתמודד בהם, הוא שם את נפשו בכפו ומהמר על כל הקופה... מוות נעדר ומשערים… אה… שמת. דבר שמוביל לאותו סוג של תוהו ובוהו שתמיד קורה כאשר מתבטל שרות ציבורי חשוב. עולם הדיסק מתמלא רוחות רפאים. ווינדל פונס, שנפטר לא מכבר, מתעורר בארון המתים שלו כדי לגלות שחזר בתור גופה. מסתבר שהצלת העולם למען החיים תלויה בווינדל ובחבריו המתים-חיים.* בינתיים, בחווה קטנה הרחק הרחק משם איש כהה וגבוה מתגלה כאשף השימוש בחרמש. ישנו יבול לקצור, וקרב שונה להשתתף בו.
מוות נעדר ומשערים… אה… שמת. דבר שמוביל לאותו סוג של תוהו ובוהו שתמיד קורה כאשר מתבטל שרות ציבורי חשוב. עולם הדיסק מתמלא רוחות רפאים. ווינדל פונס, שנפטר לא מכבר, מתעורר בארון המתים שלו כדי לגלות שחזר בתור גופה. מסתבר שהצלת העולם למען החיים תלויה בווינדל ובחבריו המתים-חיים.* בינתיים, בחווה קטנה הרחק הרחק משם איש כהה וגבוה מתגלה כאשף השימוש בחרמש. ישנו יבול לקצור, וקרב שונה להשתתף בו. מרל נזעק לעזרת ידידו-יריבו לוק ונלכד בהזיית-סמים טרופה. הוא בארץ-הפלאות של עליסה, חתול צ’שייר מגחך לעברו, הכובען מגיש משקאות והפטעוני קם מעליו לכלותו. מרל משתחרר ויוצא להרפתקה מרתונית - מאמבר הוא מגיע למצודת ארבעת העולמות, לקרב מכשף במכשף. שם הוא למד שיד התוהו נשלחה נגדו.
חי. ו. טיפני אייקין צפתה בריקוד האפל המסמן את המעבר בין הקיץ לחורף, אך הניחה את כף רגלה במקום הלא נכון וביצעה טעות אחת קטנה… ועכשיו רוח החורף מאוהב בה. הוא מעניק לה פתיתי שלג וקרחונים - וזה לא כל כך נעים כשאת בת שלוש עשרה, אבל גם קצת… נחמד. ורק מפני שחרש החורף רוצה להתחתן איתך זו לא סיבה להזניח את המטלות. לכן עליה לטפל במרת טריסון, שגילה 113 שנים ויש לה יותר מדי עיניים, לתפוס את הוראס הגבינה, למנוע מאנאגרמה לבייש את כל המכשפות, לחמוק מנני אוג שרוצה לתת לה הרצאה מביכה, לעצור מבעד האלים להציץ לה באמבטיה - ״סוד וסבר!״ אה כמובן, ולסבול את עזרתם של הנאק מאק פיגלים, בין אם היא רוצה בה או לא. זה לא הוגן, אבל כמו שסבתא רוח שעווה אומרת, אף אחד לא אמר שזה יהיה הוגן. ואם טיפני לא תסדר את זה, האביב לעולם לא יבוא…
פ. כשהייתה טיפני אייקין בת תשע, הצליחה בעזרת מחבת, קרפד ומילון להציל את אחיה הקטן מידיה הזוממות של מלכת הפיות. כעת טיפני אייקין כבר בת אחת עשרה ורוצה להיות מכשפה אמיתית. אבל מכשפה אמיתית לא נוהגת לצאת מגופה ולהותיר אותו ריק. אך כך נוהגת טיפני, ויש משהו שרק מחכה להזדמנות למצוא גוף זמין להשתלטות. משהו עתיק ומחריד, שאינו יכול למות. טיפני נסחפת להרפתקה נוספת וחייבת ללמוד במהירות להיות מכשפה אמיתית, בעזרתן של הגבירה רוח שעווה ומרת לבל המדהימה. ”איי, וגם נחנו כאן לא לסכוח!” אה, כן, והנאק מאק פיגלי, היצורים הגסים, הקשוחים והאלימים ביותר שאי פעם נזרקו מארץ הפיות מפני שהיו שיכורים בשתיים בצהריים, שיעקבו אחריה לכל אשר תלך, אפילו עד לממלכתו של המוות עצמו.
כשהייתה טיפני אייקין בת תשע, הצליחה בעזרת מחבת, קרפד ומילון להציל את אחיה הקטן מידיה הזוממות של מלכת הפיות. כעת טיפני אייקין כבר בת אחת עשרה ורוצה להיות מכשפה אמיתית. אבל מכשפה אמיתית לא נוהגת לצאת מגופה ולהותיר אותו ריק. אך כך נוהגת טיפני, ויש משהו שרק מחכה להזדמנות למצוא גוף זמין להשתלטות. משהו עתיק ומחריד, שאינו יכול למות. טיפני נסחפת להרפתקה נוספת וחייבת ללמוד במהירות להיות מכשפה אמיתית, בעזרתן של הגבירה רוח שעווה ומרת לבל המדהימה. ”איי, וגם נחנו כאן לא לסכוח!” אה, כן, והנאק מאק פיגלי, היצורים הגסים, הקשוחים והאלימים ביותר שאי פעם נזרקו מארץ הפיות מפני שהיו שיכורים בשתיים בצהריים, שיעקבו אחריה לכל אשר תלך, אפילו עד לממלכתו של המוות עצמו.
ג. דמה של המשפחה נשפך על הדגם הקסום שמתוכו נבראה אמבר. הממלכה מתחילה להתפורר. במאמץ נואש להצילה מחפשים הנסיכים והנסיכות של אמבר תשובות לכמה שאלות: לאן נעלם אביהם, אוברון? איזה כוח חורש רעות יצר את הדרך השחורה? מיהו הבוגד שבקרבם? – חלק מן התעלומה מתחיל להתבהר בחלקה הרביעי של סדרת אמבר.
עולם הדיו הופך אט-אט שחור ואפל. ראש-פתן זכה בספר המעניק לו חיי נצח. עכשיו הוא בן אלמוות, ואין שום כוח בעולם שיוכל לעצור אותו. מלבד שלוש מילים. אבל מי יכתוב אותן? האם יהיה זה מו כורך הספרים או פנוליו יוצר עולם הדיו? האם מתוך חלומותיהן של הדמויות יצוץ גיבור פלאי שייתן לסיפור סוף חדש? ואולי הסיפור הוא שכותב את עצמו? ציטטתי חולה מלריה